מאגר סיפורי מורשת

שמי ז'קלין, קיבלתי את השם מהורי, אבי אהב מאוד לצפות בסרטים במרוקו ואהב את אחת השחקניות בשם זקלין, זהו מקור שמי. אני לא כל כך אהבתי את השם ולימים גם החלפתי  את שמי לרבקה. בהמשך שוב חזרתי לשמי המקורי ז'קלין.

 

הוריי נישאו בעיר אורן שבאלג'יריה וגם אני נולדתי שם, בתקופה שהייתה מלחמה בין הנוצרים והמוסלמים. את

הילדות שלי, אני זוכרת במעורפל, אבל את הבית שבו גרנו אני ממש זוכרת. ›גרנו בשכונה יהודית תוססת ומלאת חיים, כדי להגיע לבית היינו צריכים לרדת במדרגות ולא לעלות בהן, הפוך ממה שקורה בדרך כלל בארצנו, החלון היה בגובה הכביש.

›

את החגים חגגנו באופן רגיל ואני זוכרת גם שחגגנו גם את החגים של הנוצריים. במיוחד בחג המולד, היינו מקבלים מתנות. אני זוכרת, שקיבלתי מתנה בובה ואחותי שגדולה ממני בשנתיים לקחה ממני אותה ואני מיררתי בבכי אך זה לא עזר.

יום העלייה לארץ, בשנת 1962, חרוט בזיכרוני דיי חזק, כל המשפחה אורזת את החפצים והמיטלטלין, בעיקר מקרר, מיטות ובגדים, זה היה באישון לילה. מסתבר, שאנשי המוסד באו לאסוף אותנו, כדי לעלות לארץ ישראל.

אני הייתי אז בת 5 וכשעלינו לאנייה הילדים נפרדו מההורים. במהלך ההפלגה, אני זוכרת שאכלתי קציצות בשר והקאתי את נשמתי, ייתכן מחמת הטלטולים של האנייה ומאז לא יכולתי לאכול קציצות בשר, מעין פוביה שנותרה בי.

 

כשהגענו לארץ, הורידו אותנו בחיפה וריח חריף של הגלגלים טבוע בי עד היום.› לקחו אותנו לגור בעכו בשיכון עמידר בתוך בית עם 2 חדרים, צפוף מאוד. אני זוכרת שבאחד הלילות קמתי לשירותים וצרחתי בצעקות שיש אריה בשירותים עד שאמא באה והרגיעה אותי.› בגיל בית ספר אבי לקח אותי ואת אחותי שצעירה ממני בשנה, לגן ולביה"ס. פעם אחת, הוא התבלבל ובמקום לשים אותי בכיתה שם אותי בגן ואת אחותי הצעירה בכיתה. אני זוכרת שבכיתי לאבא והוא בהתחלה לא הבין למה? ומיד תיקן זאת הוא פשוט החליף ביננו.› יום הלימודים נלמד עד השעה 12 בצהריים וכלל ארוחת צהריים.

 

הבית שלנו היה תמיד היה מלא בחברים וחברות ושיחקנו כל היום. באלג'יריה, אחותי הגדולה, הייתה  תמיד מכינה לנו ארוחות, מסיבות ימי הולדת ומציפה אותנו בממתקים ובמתנות.› היה כייף, היה משקה שהיא הייתה מכינה לנו, קפה שחור עם חלב ובתוכו קוביית שוקולד.› אמא תמיד פינקה אותנו. כל בוקר היינו שותות קפה שחור שבישלה וחלב שהרתיחה, מכינה לנו מטעמים, סנדויצ'ים, חמוצים וריבות, הייתה תופרת לנו בגדים ובחגים תמיד קנו לנו בגדים חדשים. ›חג הפסח זכור לי היטב, בגלל כל הניקיונות שהיינו עושים. זו הייתה מהפכה אחת גדולה של כל המיטלטלין לניקיון וסדר. אמא, כל הזמן הזה הייתה במטבח מבשלת, מטגנת ומפנקת, מכבסת במכונת כביסה לא כל כך משוכללת.

 

המוסד: " המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הידוע יותר בשמו המקוצר: המוסד, הוא ארגון במערכת הביטחון הישראלית ואחד מחמשת הגופים החברים בקהילת המודיעין הישראלית. המוסד הוא ארגון הביון של ישראל, הממונה על איסוף מידע מסוג מודיעין אנושי (יומינט) ומשימות הפקת מודיעין חשאיות מחוץ לגבולות המדינה, דיפלומטיה חשאית, תפקידים מיוחדים וסיכול יעדים אזרחיים וצבאיים של האויב (למוסד מיוחסות התנקשויות בשורה של מחבלים בכירים בארגוני טרור שנלחמים כנגד ישראל). בניגוד לצה"ל ולשירות הביטחון הכללי – יעדיו, מבנהו וסמכויותיו של המוסד אינם מוסדרים בחוק יסוד, בחקיקה ראשית או משנית. פעילותו כפופה לנהלים שלא פורסמו מעולם. המוסד כפוף למשרד ראש הממשלה". ויקיפדיה

תשע"ו