מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"אני נולדתי בגלל המלחמה ההיא"

סבתא אידית סבא ואני
שתי המשפחות של יהודה ieno
סיפור מתקופת השואה

שמי אדית שנהב (דוד).
נולדתי בשנת 1947 בעיירה ריגן (reghin ) שבטרנסילבניה רומניה.
אבי יהודה ieno ואימי אסתר שניהם נולדו וגדלו באותה עיירה שהייתה שייכת לאימפריה האוסטרו-הונגרית עד תום מלחמת העולם הראשונה. בעיירה הייתה קהילה יהודית גדולה והיהודים היו נוהגים להיפגש בבית הכנסת, לחגוג חגים יהודיים ולקיים מצוות.
בשנת 1940 עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה התחילה רדיפת היהודים בעיירה: היהודים פוטרו מעבודתם, לילדים אסור היה ללכת לבית הספר וכולם נאלצו לענוד תלאי צהוב. בשנת 1940 אבא שלי ieno התחתן ונולדה לו ולאישתו  maris ילדה בשם ivona. בשנת 1942 לקחו את אבא שלי לעבודת כפייה במסגרת הצבא ההונגרי שהיה בן ברית של היטלר. אישתו maris  ו- ivona נשארו לבד בבית, ללא פרנסה וללא הגנה.
 
באותה תקופה אמא שלי אסתר נשארה עדיין בבית משפחתה עם הוריה, שלוש אחיות ושלושה אחים. כולם היו כבר בוגרים האחות הצעירה ביותר האחות הצעירה ביותר הייתה בת 14 החיים היו קשים, לא הייתה פרנסה וכל אחד מהאחים ניסה לעזור ולתרום כדי שיוכלו להתקיים. בתחילת 1944 כל היהודים מהעיירה גורשו מבתיהם ורוכזו בגטו שהגרמנים בעזרתם של ההונגרים הקימו בעיירה. החיים שם היו מאוד קשים הייתה צפיפות גדולה, תנאים סניטריים גרועים, רעב.. ופחד.
 
במאי 1944 הגרמנים פינו את הגטו וכל היהודים הועברו ברכבות למחנה השמדה אושוויץ. לאחר נסיעה ארוכה וקשה ברכבות מסע הגיעו היהודים עייפים, צמאים ומורעבים לאושוויץ המדיניות של הגרמנים הייתה שברגע הגעת הרכבות נערכה סלקציה ורופא נאצי אכזר בשם מנגלה החליט בין רגע מי הולך ישר לתאי הגזים ומי נשאר בחיים ונשלח לעבודה. בסימן אצבע הפנה מנגלה את היהודים לחיים או למוות. אנשים מבוגרים, חולים ואמהות עם ילדים נגזר גורלם בין רגע ונשלחו למוות. צעירים בריאים וחזקים נשלחו לעבודות כפייה במחנות אותם הקימו הגרמנים במיוחד ברחבי פולין. ivona  בת ה- 3 ואמה maris נשלחו ישר לתאי הגזים. גם אמא של אסתר שהייתה מבוגרת והחזיקה את הבן הקטן של אחת האחיות של אסתר נשלחה לתאי הגזים. בזכות האחווה והדאגה ההדדית אחת לשנייה אסתר ושלוש אחיותיה שרדו את הזוועות של מספר מחנות השמדה.
 
בתום המלחמה, עם כניעתה של גרמניה הנאצית הצבא הרוסי שחרר את האסירים היהודים ששרדו במחנות.
אבא של אסתר, אסתר ושלוש אחיותיה שרדו את מחנות ההשמדה, שוחררו וחזרו הביתה. שלושת האחים שרדו את מחנות העבודה וכך כל המשפחה חוץ מהאמא חזרו לביתם ברגין. את הבית שלהם השכנים בזזו בזמן היעדר המשפחה בתקווה שאף אחד מהדיירים היהודים לא יחזור. המשפחה התאחדה אבל כל אחד נשא במשך השנים את הזיכרונות משם.
 
אבא שלי ieno לא רצה להאמין ולא יכול היה להשלים עם הידיעה שאשתו ובתו לא יחזרו לעולם. מדי יום חיכה בתחנת הרכבת לרכבות שהחזירו ניצולים וציפה שיקיריו יחזרו. אבל לא…אסתר שידעה בדיוק את האמת ריחמה עליו ובכל זאת אמרה לו שאין לו למי לצפות. יקיריו לא יחזרו. וכך נולד הקשר בינהם.
על רקע האובדן והכאב נולדה משפחה חדשה בשנת 1946 הם התחתנו ואני נולדתי בשנת 1947.
תמונה 1
 
בשנת 1961 הוריי אסתר ו- ieno עלו לישראל וכך הגשימו את חלומם לחיות במדינת ישראל ולגדל אותי את ביתם היחידה בין יהודים במדינה יהודית. לאחר המלחמה אבא שלי מצא כמה תמונות של ivona ואת התמונה היפה ביותר תלה בסלון ביתנו. התמונה הזאת ליוותה את ילדותי והתבגרותי וכך ivona חייה בזיכרון המשפחה של הוריי, שלי ושל משפחתי.
 
לאחר שהוריי נפטרו התמונה עברה לביתי הצעירה דנה והיא תלויה על הקיר בביתה וכל הילדים בני הדור הצעיר מכירים את ivona ולומדים כל אחד בתורו ובהתאם לגילו את סיפורה.
 
תשע"ו 2016
 

מילון

גטו
מתחמים בהם נאספו ורוכזו היהודים בשלב מוקדם לפני שילוחם למחנות ההשמדה. כ- 20% מתושבי הגטו מצאו את מותם ברעב, במחלות ובירי על ידי חיילים גרמנים.

סלקציה
סלקציה היא פעולה שביצעו שלטונות גרמניה הנאצית כדי למיין ולנפות על ידי "טיהור" יהודים שנחשבו "בלתי פרודוקטיביים".

דוקטור מנגלה
יוזף מנגלה היה פושע מלחמה ורופא בגרמניה הנאצית שביצע פשעים נגד האנושות. הוא ביצע ניסויים רפואיים סדיסטיים ביהודים, וקבע מי למוות ומי לחיים בתנועה קלה של ידו ימינה או שמאלה.

אושוויץ
מחנה ריכוז והשמדה בדרום פולין ובו נרצחו כמיליון ומאה אלף יהודים. שער הכניסה שמעליו התנוססה הכתובת "העבודה משחררת" נחקקו בזיכרון כסמל מרכזי לשואת היהודים.

ציטוטים

”לקום מהאובדן לזכור ולהמשיך את החיים“

”יצר החיים והישרדות חזקים מהכול“

הקשר הרב דורי