מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אנו באנו ארצה – מפולין לקריית גת

סבתא ואני בקשר רב דורי
סבא וסבתא אמא והבנים
המסע של סבתא רחל מפולין לארץ

הנישואין של אמא ואבא שלי היו נישואים שניים אחרי שאיבדו את המשפחות שלהם. אבא שלי כל חייו ניסה למצוא את בניו ואחרי שנואש לחפש אותם בפולין החליטו הורי לעלות לארץ.
 
בשנת 1957 עלינו לארץ והגענו למעברת קרית גת. מה שאני זוכרת היה כביש אחד שנגמר בבניין המשטרה  שהיה באותו מקום שהוא נמצא היום. משני צידי הכביש היו צריפים מפח שבהם התגוררו עולים מצפון אפריקה. לעלייה הפולנית בנו צריפים מאזבסט בצבע ירקרק, תכלת וקרם. הגענו בחורף, ירד גשם סוחף ולא הייתה גישה לכביש. אבא שלי אסף אבנים בכל השכונה והכין עבורי שביל גישה עד הכביש כדי שאוכל להגיע לבית הספר. לא רציתי ללכת לבית הספר כי לא הבנתי אף מילה והייתי בטוחה שכול הזמן מדברים עלי.
 
המצב במעברה היה מאוד קשה. הסרט ’’הקיץ של אביה’’ מיטיב לתאר את המצב. לפנות ערב היינו שומעים צעקות מאחד הבתים, או שאחת הבנות הייתה רצה החוצה בוכה כשאחת הצמות שלה גזורה. אבא שלי היה אומר עוד מעט האמבולנס יגיע. אני לא דאגתי לאמא שלי. היא הייתה כימאית. היא מצאה עבודה בירושלים במכון לחקר הנגב וגרה בבית החלוצות בירושלים, הייתה מגיעה לקריית גת בסופי השבוע. במעברה לא היו לנו רשתות ואני סבלתי מאד מעקיצות של יתושים.
 
אבא שלי החליט לנסות להיקלט בקיבוץ עמיר בצפון שם היו לנו חברים. אבא שלי עבד כסנדלר ואותי לקחו לבית ילדים. הדבר הראשון שראיתי הייתה קבוצה גדולה של ילדים ערומים שהתקלחו ביחד. מאוד נבהלתי וסירבתי בכול תוקף להצטרף לבית הילדים. הילדים גם הציקו לי. נראיתי נורא, גירדתי את העקיצות והן הפכו לפצעים מוגלתיים. רציתי מאוד לחזור לקריית גת. בקיבוץ עמיר טעמתי בפעם הראשונה קלמנטינה, אכלתי ביצה רכה בבית לביצה וראיתי על המדרכה נחש.
 
המכון לחקר הנגב עבר לבאר שבע ואתו גם אנחנו. מכיוון שהייתי טובה מאד בחשבון בלי לדעת את השפה הקפיצו אותי לכתה ג', מה שהקשה עלי מאד בהמשך לימודי. החברה הראשונה שלי הייתה ילדה הודית. אבא שלי הושיב אותי לידה. הוא ידע מעט עברית שלמד בחדר ואמר לי זה ניקרא מיזוג גלויות. אני חשבתי שהפרוש הוא ששתי בנות יושבות ביחד בעברית זה נקרא מיזוג גלויות.
 
בתחילת כתה י' הכרתי את סבא. הוא היה בצבא. הכרתי אותו דרך החברה הכי טובה שלי, שהיא אחותו הקטנה. ב-1968 נישאנו. הייתי בשנה השנייה בלימודי הסמינר למורים במדרשת שדה בוקר. בבאר שבע נולדו לנו שני בנים אסף ואלון. אבא שלי סבל מאי ספיקה בכליות ובעיות לב. לפני שאלון נולד זימנו אותי לבית החולים ואמרו שאבא שלי גוסס ורק נס משמים יציל אותו. הנס אכן קרה. אלון דמה מאוד לאבא שלי והם היו צמד חמד. בבקר הייתי מלווה את אלון לפעוטון. אבא שלי היה מופיע בפעוטון, מוציא אותו ומבלה איתו. אבא ואמא שלי נפטרו כשאלון היה בן שבע. כשאסף היה בן שש ואלון בן ארבע עברנו לקיבוץ גת. אני עבדתי כמורה שכירה וסבא כחשמלאי. הקליטה הייתה קלה מאוד ומיד החלטנו שאנחנו רוצים לחיות בגת. בגת נולדו לנו שני בנים, אמיר ואורי. היום הבנים נשואים. אלון, אמיר ואורי גרים בגת ואסף גר בקרית אונו. יש לנו שבע נכדים הכי חמודים בעולם. 

מילון

מיזוג גלויות
יהודים שהתקבצו יחד מארצות הגולה.

מעברה
אוהלים וצריפים שהוקמו בראשית ההתיישבות בארץ.

ציטוטים

”אבי ניסה למצוא את בניו ואחרי שנואש לחפש אותם בפולין החליטו הורי לעלות לארץ.“

הקשר הרב דורי