מאגר סיפורי מורשת

בשנת 1977 הגעתי לשכונת ברנדייס. 

למעשה, התכנית שלי הייתה שהמגורים בשכונת ברנדייס  יהיו תחנת הביניים. תכננתי לגור שם מעט ולהמשיך הלאה. אבל במשך הזמן התאהבתי במקום ונשארתי, כפי שידוע לכם, עד היום.

נולדו לי שלוש בנות. היות ולא היה בתקופה ההיא לא מועדונים ולא מגרשי משחקים עבור ילדי השכונה, החלטתי לעשות מעשה: ליצור קשר עם מספר אנשים בשכונה על מנת לקדם פרויקטים. כדי שיהיה טוב בשכונה הקמנו ועד שכונה, יצרנו קשר עם הרשות המקומית (עירייה). 

אני באופן אישי לקחתי על עצמי לפתוח את המקלט של השכונה שהיה מוזנח וסגור. התנדבתי להפעיל את המועדון בשעות אחרי הצהריים. במקביל שיפצנו את המקום, החלפנו ריצוף, הכנסנו משחקים, והכשרנו משטח של כדורסל בכניסה למקלט. במשך שנה וחצי הייתה פעילות של הילדים ולמעשה מכאן התחיל השינוי בנוף העשייה לקידום השכונה.

הוועד מנה שבעה אנשים עם רעיונות לפיתוח השכונה. אחד הרעיונות היה בניית הגן הציבורי שבתוכו נמצא מגרש הכדורסל והקט רגל שאתם מכירים היום. מאוחר יותר נבנתה הבמה ולמטה הוקם מועדון ברנדייס שהיום הוא תוסס וילדי השכונה נהנים מהמקום. המקום נמצא בנוף מרהיב, כמו כן המגרש פועל עשרים וארבע שעות. ילדים, בני נוער, צעירים ואנשים מבוגרים נהנים ממנו.

אני באופן אישי, שמח מאוד שזכיתי להיות בין האנשים שהקימו את הפרויקט ולדעתי המקום הוא אחד המקומות הטובים בחדרה.

באותו שטח, הייתה לי מטרה אישית, שיוקם לעדה התמנית בית כנסת. היה קשה מאוד להשיג את שטח האדמה ולהשיג את הכספים הדרושים להקמת בית הכנסת אבל עשיתי מאמצים רבים ושיחות שהתנהלו בין הרשות המקומית לבין חברי הוועד. קיבלנו את שטח האדמה ועמותה שנקראת עמותת "בני ציון" הקימה את בית הכנסת. היום הציבור נהנה ממנו. במקום מתפללים יום יום ואני באופן אישי שמח שסגרתי מעגל.

שאלה: כמה זמן לקח לכם להקים את הגן?

תשובה: כמעט שלוש שנים.

שאלה: כמה זמן אתה גר בברנדייס ?

תשובה: שלושים ושמונה שנים. 

בנימה אישית: מני הוא אב הבית של בית ספר תל"י צפרירים שמחנו לגלות שמני פעל לפיתוח וקידום השכונה. אנו, ילדי ביה"ס והשכונה מוקירים ומעריכים את פעילותו למען השכונה, למען ילדי ביה"ס ולמעננו.

העשרה

שכונת ברנדייס: "שכונת ברנדייס היא שכונה בעיר חדרה שהוקמה ככפר ברנדייס בשנת 1927 וצורפה לעיר חדרה לאחר קום המדינה."

תשע"ה