מאגר סיפורי מורשת

 סבתא שרה מספרת…  

שמי שרה ברנע (לבית פלק). קראו לי על שם סבתי שרה איסמן ז"ל, אמה של אימי.

אמא שלי עלתה לארץ  מגרמניה בשנת 1933, היא הגיעה "לרודגס",קבוצת רודגס שליד פתח תקוה (מקום ממנו עלו לקרקע רוב הקיבוצים הדתיים). אמי התחתנה עם משה פלק ונולדה להם בת בכורה (מרים) בשנת 1935. אחר-כך הם עברו משם ל'קבוצת יבנה' שעלתה לקרקע בשנת 1941 ואז גם נולדו להם עוד שני בנים (רפי ודוד) ואני האחרונה בת הזקונים.

 

מייסדי קיבוץ רודגס , גרמניה, 1927, מתוך ארכיון הקיבוץ הדתי, קבוצת יבנה

 

מאז שאמי עלתה לארץ ישראל בשנת 1933 היא לא ראתה את ההורים שלה. בשנת 1939 התחילה המלחמה באירופה ונמשכה עד קיץ 1944. בשנת 1942 אמא של אמי(שקראו לה שרה, ושעל שמה אני קרויה) נסעה לבקר את ההורים שלה בכפר 'דולינה' שבגליציה המזרחית (אוקראינה של היום) ונתקעה שם ולא יכלה לחזור לגרמניה. מאז אמא שלי לא ידעה מה קרה לה. במשך השנים היא הבינה שאמא שלה נרצחה אבל לא ידעה שום פרט – לא איפה ולא מתי. אבא של אמא שלי (שקראו לו מנחם) ושני אחיה הצליחו לברוח מגרמניה בזמן השואה והתיישבו בארצות הברית.

כשהייתי בת 6 (בשנות ה- 60 של המאה הקודמת) אימי רחל נסעה לארצות הברית. הקיבוץ אישר לה לנסוע לבקר את אביה מנחם ואת שני אחיה ששרדו מהשואה והיו שם, אותם היא לא ראתה 27 שנים!

 

אמי הפליגה באנייה שבועיים בדרך הלוך ושבועיים בדרך חזור. היא שהתה חודשיים עם משפחתה בארצות הברית. אני לא ראיתי אותה שלשה חודשים, נשארתי בקיבוץ עם אבא שלי והאחים שלי ובתקופה הזו אני זוכרת געגועים עזים לאימי. זה געגוע שאני לא אשכח לעולם. כשהיא חזרה פשוט לא האמנתי שזה קורה. אני זוכרת שכשהיא חזרה זה היה אחר-הצהריים, קראו לי מבית הילדים לבוא לבית ההורים, אני נכנסת לבית ורואה הרבה הרבה אנשים יושבים בבית בסלון, והלכתי לחדר הקטן ובכיתי ובכיתי ובכיתי. זו הייתה כזו התרגשות לפגוש אותה אחרי כל-כך הרבה זמן…

בזמן שאמא שלי הייתה בארה"ב היא שלחה לי ולאחי הרבה מכתבים משם, גלויות שיש לי עד היום. אמי סיפרה שכאשר היא נסעה לארצות הברית היא פגשה את אביה ואחיה, הייתה המון התרגשות והם טיילו הרבה ואז הגיעו למסעדה. הם ישבו במסעדה, פתאום ניגש אליה אדם זר (שהיום אנחנו יודעים שקראו לו מקס) ושאל אותה: "האם את גברת איסמן?"אמי ענתה בפליאה "כן, איך אתה יודע?" הוא אמר לה "את מאוד דומה לאמא שלך", היא שאלה אותו : "איך אתה מכיר את אמא שלי?"הוא סיפר לה שהוא גר בכפר 'דולינה' שבגליציה המזרחית, שם גרו גם סבא וסבתא שלה, ושלשם נסעה אמא שלה לבקר אותם. הוא סיפר שבזמן בו אמא שלה ביקרה אותם ב'דולינה' הגרמנים הגיעו לכפר. הם חסמו את דרכי היציאה מהכפר, הוציאו את היהודים מהבתים והובילו אותם ליער שליד הכפר. האיש סיפר שגם הוא היה בין האנשים שהובלו ליער. ביער הגרמנים אמרו ליהודים לחפור בורות, להתפשט, להיכנס לבורות ואז הם ירו בהם. מקס סיפר שהוא ועוד חבר שלו העמידו פני מתים בתוך הבור, שכבו מעל הגוויות, ואחרי שהגרמנים הלכו משם הם יצאו וברחו. הוא סיפר לאמי שגם אמא שלה הייתה בין הנרצחים שם. זו הייתה התרגשות גדולה, שנים אמא שלי לא ידעה מה קרה לאמא שלה, היא נעלמה לה… ואז פתאום אחרי 27 שנים, במסעדה בארה"ב, אדם מאותו הכפר של אמא שלה מספר לה מה קרה לה!

 

הסיפור חידש לי שסבתא רבתא שלי נפרדה מהמשפחה שלה בגיל צעיר ומאז לא ראתה אותם בעצם המון שנים, ואת אמא שלה לא ראתה יותר בכלל. ומה שאני לוקח לחיים זה שחשוב לשמור על קשר בין המשפחה וחשוב לדעת את ההיסטוריה והסיפורים של המשפחה וגם להעביר אותם הלאה לדורות הבאים.   

 

קבוצת רודגס – מתוך אתר משואה, מכון ללימודי השואה

קבוצת יבנה – מתוך ויקיפדיה

"קבוצת יבנה היא קבוצה הנמצאת בתחומי מועצה אזורית חבל יבנה, כ-6 ק"מ מזרחית לאשדוד. באזור התוחם את כביש 7, בין מחלף אשדוד למחלף בית רבן. היא נחשבת ל"אם הקבוצות הדתיות" ומשתייכת לתנועת הקיבוץ הדתי, איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי".

תשע"ו 2016