מאגר סיפורי מורשת

אני אילון רוזנטל ורציתי לספר לכם למה אני בפרויקט הזה:

– כי זה מאוד מעניין אותי לדעת על הסיפור חיים של סבתא.

– לאחד את הקשר שלי עם סבתא.

-בשביל שידעו את הסיפור חיים של סבתא שלי לדורות הבאים.

פרטים אישיים על סבתא שלי:

סבתא שלי נולדה ב"גודסטאון", באנגליה, בתאריך: 29 במרץ 1941.

לאבא של סבתא שלי קראו שמואל מרדכי הכהן ולאמא של סבתא שלי קראו מרים- הם היו חייטים. לסבתא גם יש שני אחים גדולים.

סיפורי סבתא

– כאשר היא הייתה בגן חובה היא זוכרת שכל ילד קיבל מרק עוף בכיתה.

– "כשהיינו ילדים קטנים בבית ספר כל ילד קיבל בקבוק חלב קטן. בחורף היה כל כך קר עד שהיה צריך לשים את הבקבוקים על הרדיאטורים כדי שלא יהיו קפואים".

– גם כן, בכל יום קיבלו הילדים מהאחות של בית הספר כפית של שמן דגים, זה היה חובה-כל הילדים שנאו את זה אבל סבתא שלי דווקא אהבה את זה!!!

הפרוטקציה של המשפחה

היה לסבתא חבר משפחה נגר והוא בנה למשפחה שולחן "פינג פונג" (רק את הפלטות בלי רגליים) וכשהם רצו לשחק "פינג פונג", אז הם שמו את הפלטות על שולחן האוכל ובעצם הפכו את השולחן ללוח פינג פונג שיוכלו לשחק בו. זה היה כיף ונחמד-כל הזמן הם עשו תחרויות במשפחה.

סבתא שלי אהבה מאוד "מונפול" (כן, היה אז מונפול…),"פינג פונג" ומחבואים עם חברים בחצר המשותפת לכל הדיירים.

סוד כמוס

אמא של סבתא שלי הייתה מכינה דג "הרינג" כבוש וקצוץ- עם תפוחים וביצים.

סבתא שלי הלכה כמה פעמים ל"בני עקיבא" אבל אי אפשר להגיד שהייתה שם כחברה קבועה.

בבית של סבתא שלי דיברו רק באנגלית.

כשהיא הייתה קטנה האחים קרו להNose  (בעברית אף).

היהודים היחידים

סבתא הלכה לבית ספר יסודי- יהודי של בנים ובנות ביחד.

התיכון היה בית ספר לא יהודי ורק של בנות. בכל כיתה בתיכון היה יוצא בממוצע 2 תלמידות יהודיות בכיתה. בכל בוקר אספו את כל התלמידות היהודיות מכל בית הספר והן היו מתפללות את התפילה שלהן בזמן שכל בית הספר התפלל את התפילה שלהם באולם הגדול.

לסבתא היה כמה חברות טובות שחלקן היו יהודיות וחלקן נוצריות.

רק סבתא יכולה

סבתא הלכה לאוניברסיטת לונדון ושם היא למדה כימיה. בזמן הזה באנגליה לא היה כל כך מקובל לבנות יהודיות דתיות ללמוד מדע ודווקא ההורים של סבתא רצו שהיא תהיה מזכירה.

בשביל כבוד צריך לעבוד

מיד אחרי האוניברסיטה סבתא עבדה בבית ספר תיכון יהודי בתור מורה ושם לימדה מתמטיקה ותורה.

יותר מאוחר עבדה סבתא במכון למחקר רפואי ושם הם חקרו את סוגי הדם.

אהבת הארץ

פעם אחת באה סבתא לבקר את אחיה ומשפחתו בירושלים ומיד אהבה את המקום מאוד והחליטה שזה המקום היחיד שהיא רוצה לגור בו.

איך סבתא שלי עלתה לארץ?

היא נסעה ברכבת לנמל באנגליה, לקחה מעבורת לצרפת ואז לקחה עוד רכבת לנמל מרסיי ובסוף עלתה על אוניה לחיפה. זה היה בתחילת מאי בשנת 1967.

מלחמת ששת הימים

כשהיא הגיעה לארץ שמעה שחושבים שתפרוץ מלחמה בקרוב, ובאמת זה היה נכון ותוך שבועיים פרצה מלחמת ששת הימים. כשהיא הגיעה לארץ היא ישר נסעה לדירה של אח שלה ב"רחביה" בירושלים והיא ראתה שאח שלה לא היה שם כי הוא הלך לצבא וכבר גייסו את כל הגברים לקראת המלחמה. אבל בכל מקרה, אשתו ושלושת ילדיו הקטנים היו שם.

לפני המלחמה סבתא שלי התנדבה בבית החולים להכין תחבושות וכולי כי חשבו שיהיו הרבה נפגעים. בזמן המלחמה כל השכנים בבנין של אחיה של סבתא שלי ירדו לדירה של אח שלה עם מזרונים בגלל שלא היה בבנין מקלט והדירה היתה במרטף.

וואו! כמה מהר סבתא מרגישה בבית

ההתאקלמות של סבתא שלי בארץ הייתה די קלה בגלל שלמזלה, מיד אחרי המלחמה, מצאה עבודה של עריכת ספרים מדעיים באנגלית ולמדה עברית בעיקר מהרחוב.

האהבה

סבא וסבתא שלי הכירו אחד את השני כבר כשהיו נערים באנגליה ולא ידעו אחד על השני, על העלייה לארץ.

"פתאום נפגשנו בחתונה של חברים שלנו בירושלים". לבסוף התחתנו ב-9 ביוני 1968.

הייתה חתונה קטנה כי הייתה לסבא וסבתא משפחה קטנה ועוד לא הספיקו להכיר אנשים בארץ. "אבל למרות זאת, היה מאוד שמח ומאוד נהנינו".

כמה סיפורים שהצחיקו את סבתא

ביקשו מאיזה אישה לתרום את הבגדים שלה, כתרומה למען האנשים הרעבים באפריקה. היא ענתה שבשום פנים ואופן היא לא תסכים! היא אמרה שאם הבגדים שלה מתאימים להם זה סימן שהם לא סובלים מרעב.

ולאן הגענו…

לסבא וסבתא יש:

7 ילדים

32 נכדים

ונין אחד

סבתא שלי מאמינה בפתגם: "איזהו עשיר- השמח בחלקו".

מצגת סיפור חייה של דיאן גרינברג