מאגר סיפורי מורשת

שמי צבי סלע , נולדתי בשנת 1947 בעירק. עליתי בגיל 3 לארץ עם הורי ואחותי הקטנה והתגוררנו בעיר באר שבע שבדרום הארץ. גדלתי, התבגרתי ואף גידלתי את ילדי בעיר באר שבע.

אחת מחוויותי כחייל היתה במלחמת יום כיפורים. ביום שבת בו חל יום הכיפורים, התפללתי בבית הכנסת ולפתע נשמעה אזעקה . התעוררה מהומה בבית הכנסת ונכנסנו מהר למקלט. כשהסתיימה האזעקה מישהו אמר שהודיעו ברדיו כי המצרים והסורים החלו לתקוף את ישראל בשעה שתיים בצהריים. בנוסף הודיעו ברדיו גם סיסמאות לבסיסים הצבאיים (כגון כרוב סגול לחיל השיריון). הסיסמה נועדה להבטיח שמי שמגיע לבסיס הינו חייל ולא מרגל.

מיד נסעתי לבסיס הצבאי שם הצטיידנו בנשק ובתחמושת לקרב ולאחר מכן הגיעו אוטובוסים צבאיים שהסיעו אותנו לתעלת סואץ שבמצריים ושם נלחמנו.

אני נלחמתי במצרים מכיוון שהתגוררתי בדרום . כאשר הגענו לתעלת סואץ ראינו כי המצרים לא נכנסו יותר מידי לשטח ישראל , למרות שלמעשה עדיין לא היו חיילים בשטח , עד שהגענו, זה היה כמו מלחמה בלי חיילים. חיל השיריון יחד עם חיילות נוספים סגרו על הצבא המצרי כך שלא נותר להם אספקה של אוכל, מים ודלק לטנקים והם נאלצו להכנע לנו.

אני חושב שניצחנו במזל כיוון שבהתחלה, בגלל גורם ההפתעה, לא היו כלל חיילים לעומת צבא שלם של שתי מדינות. אני מאמין שאם ניצחנו אותם במלחמה הזאת נוכל לנצח בכל מלחמה.

הזוית האישית

סבא צבי: נהנתי והתרגשתי להעביר את התחושות האישיות והחויות מזויות הראייה שלי לנכדי הבכור. חשוב לי שילמד על ההסטוריה של המדינה ועל כך שלא קיבלנו את המדינה על מגש של כסף אלא שהינו צריכים להלחם עליה.

נכד שוהם: אני נהנתי לשבת עם סבי ולשמוע את הסיפור, לא ידעתי שהשתתף במלחמה והסיפור ריתק אותי ולמדתי הרבה בעקבותיו.