מאגר סיפורי מורשת

במשפחתנו עובר מדור לדור אוסף בולים

 

כשהייתי ילדה הייתי רואה את אבי מטפל באוסף הבולים שלו, למרות שהיה אדם עסוק מאוד עבד ולמד גם יחד 

מצא זמן לאוסף הבולים. לנו כילדים לא הרשה לגעת בהם,רק להתבונן. בזמן שטיפל באוסף הבולים סיפר לנו עליהם.

 

 

 

כל בול שהגיע אלינו היה עולם בפני עצמו. בולים מארצות רחוקות למשל: סין, יפן, זנזיבר, אוסטרליה…בולים ועליהם חיות או צמחים מיוחדים. בולים מציינים מאורעות חשובים בארץ ובעולם למשל בול לציון שיגור לחלל של הכלבה ליקה.

כך למדנו מאבי והעשרנו את עולמינו בזכות הבולים השונים. במשך הזמן אבי שיתף אותנו בטיפול באוסף.

הבולים מחייבים טיפול זהיר כי כל פגם מוריד את ערכו של הבול.

כשקבלנו מכתב עם בול גזרנו בזהירות את אזור הבול השרנו במים, (להפריד את הבול מהנייר) ואחר כך יבשנו את הבול הפוך על נייר עיתון סופג ואז הגיע זמן מיוון הבולים בדרך כלל לפי ארצות אבל לפעמים גם אוספים לפי נושאים כמו ספורט, פרחים, היסטוריה…

 

עם הזמן אחי ואני ולאחר מכן גם בתי קיבלנו את אוסף הבולים המשפחתי. אומנם בימינו כמעט ולא משתמשים בבולים, אבל אני מקווה שגם דור העתיד ימשיך למצוא עניין באוסף הבולים וימשיך לטפחו.

האוסף שלנו מקיף היסטוריה משפחתית שמשקפת היסטוריה של עמנו ממלחמת העולם הראשונה באירופה דרך הקמת המדינה ועד עכשיו.

"עיקרה של הבולאות (להבדיל מפילטליה – חקר הבולים) הוא איסוף בולים. זהו תחביב פופולרי ביותר, ואולי הנפוץ ביותר מכלל תחביבי האספנות.

עיסוק בבולאות לשם אספנות החל בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-19, שנים ספורות לאחר הנפקתו של בול הדואר הראשון בשנת 1840. בראשיתו היה התחביב נשי, אולם מרגע שהתפתחה בקרב האספנים כלכלת שוק ובולים החלו לקבל ערך יחסי, הפך התחביב לגברי….טבעו של תחביב הבולאות, התקיימותו בתוך כתלי הבית, מחירם הנמוך של הבולים וזמינותם הפכו את התחביב לנפוץ בקרב עניים כעשירים, מבוגרים כצעירים בכל רחבי העולם". ויקיפדיה

מורה מובילת תכנית עיינת רויטור

תשע"ו