מאגר סיפורי מורשת

בזמן המלחמה סבא רבא היה חייל כאשר הכיר את סבתא רבא. הם היו כמה שנים חברים עד שהחליטו להינשא. החיים לא היו קלים, היו חסרים מצרכים למחייה והמשטר היה קומוניסטי. אנשים היו עומדים ימים שלמים בתורים ארוכים מאוד כדי לקנות קצת אוכל. הם שרדו עם כל הקושי, ניסו לארגן את החיים בצורה הכי טובה, וכאשר המלחמה נגמרה והייתה רגיעה ללא מתחים, נולדה סבתא שלי ליאורה. 

 

לפני הרבה שנים אבא של סבתא הביא מתנה לסבתא רבא שלי. אבן קריסטל בצורה משושה עם פרחים בכל מיני צבעים בתוכו, שתחתיתה היא בכל מיני צבעים יפים של קריסטלים צבעוניים.

 

סבתא שלי מאוד אהבה את האבן הזאת. ברגע שהיו צריכים לעלות לארץ מרומניה, בשנות השישים, לא הייתה אפשרות להעלותה לארץ בגלל משקלה הכבד, ובגלל שהמשטר הקומוניסטי לא הרשה לקחת דברי ערך (המשקל המותר היה עד 40 ק"ג לאדם…)

סבתא התעקשה לקחת את האבן מפני שמאוד אהבה אותה, אבל הוריה חששו לקחת אותה. בזכות עקשנותה של סבתא, בסופו של דבר, היא לקחה על עצמה את האחריות לשמור ולסחוב את החפץ האהוב עליה כל הדרך לארץ ישראל.

 

עד היום סבתא שומרת על אבן הקריסטל למזכרת,  כדי שתעבור גם לדורות הבאים, בתקווה שהיא תמצא חן בעיני מישהו במשפחה.