מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

רות ברנע – חיי בישראל

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94 mm
המשפחה ואני, תנועת הנוער, הצבא ואחרי הצבא.

קצת עליי ועל המשפחה

שמי רות ומקור שמי הוא מן התנ"ך – מ"מגילת רות". שם החיבה שלי הוא רותי, כולם קוראים לי כך, אני מאוד אוהבת את השם הפרטי שלי. התחתנתי עם אמיר בורשטיין, ושם המשפחה שלנו שונה ב1964 לברנע- שם עברי לבורשטיין, בגלל שרצינו לשנות את הסיומת "שטיין". כיום אני מצטערת ששינינו את שם המשפחה כי בורשטיין הוא שם מן הגולה, ואילו ברנע לא קשור לשמות הלועזיים. שם המשפחה הקודם שלי לפני שהתחתנתי, הוא פינקלשטיין.

הכרתי את בעלי לראשונה בכיתה ה', אחרי לימודי עיצוב הפנים התחתנתי איתו ו-9 חודשים אחרי ילדנו את בתנו הבכורה. לי ולאמיר ישנם 3 ילדים: יעל, יואב ויוסף (יוסי). כיום יש לנו 12 נכדים, 4 נכדים- מיעל וגיל (בעלה), 5 נכדים- מיואב ועידית (אישתו) ו-3 ילדים מיוסף ומיכל (אישתו). הנכדים הם מגיל 3 עד גיל 23. מתוכם אלון ומיכל הם התאומים שמנחים אותי בפרויקט זה.

unnamed

 

תאריך הלידה שלי הוא 15.10.39. כל שנה חוגגים לי עם כל המשפחה את יום הולדתי עם ברכות ומתנות ואוכל טוב, וכמובן שכל המשפחה איתי. כשהייתי קטנה חגגו לי בגן עם זר על הראש, מברכים, מרימים כמספר השנים שחוגגים וכמובן עוגת יום הולדת מפוארת, כמעט כמו כיום.

נולדתי בתל אביב בבית החולים הדסה בארץ ישראל. זאת הייתה תל אביב הקטנה. האנשים הכירו אחד את השני ומברכים אחד את השני לשלום ברחוב, את כל אחד הכירו באופן אישי. אני הבת הבכורה במשפחתי. הרגשתי בוגרת ולכן עזרתי לאמא שלי בגידול האחים הקטנים שלי. אני קיבלתי יחס שונה משאר האחים, כולנו קיבלנו יחס שווה. למי שהגיע עונש, קיבל את המגיע לו, נעלב והבין שטעה. יש לי עוד שני אחים. הבדל השנים בנינו הוא 6 שנים בין כל אחד. לאח הקטן שלי קוראים ישי, והוא נפטר מסרטן בגיל צעיר ואנחנו מאוד עצובים, ולאחותי ההכי קטנה מהילדים קוראים ויוי. מיום הולדתי, חייתי בישראל, וגרתי פה למשך כל חיי.

תנועת הנוער

מכיתה ד' הייתי בתנועה המאוחדת בקן צפון. פעמיים בשבוע (ימים: שלישי, שבת), היו לנו פעולות ששם היינו נפגשים, שומעים הרצאות על נושאים שונים ואחר כך היינו שרים ורוקדים. בכל פעולה למדנו מסרים וערכים שונים, שמובילים אותנו לכל החיים! היה מאוד כיף בתנועה, כי נפגשנו שם ביחד, כל החברים, צחקנו ונהנינו. בסוף כיתה י"ב הפכנו עם עוד עדה מקבילה מירושלים והפכנו לגרעין קדש, והתגייסנו לטירונות.

לפני הגיוס היינו בשירות בקיבוץ יזרעאל, ושם עבדנו בחקלאות בכל מיני ענפים: עבדתי בלול, שם אספנו ביצים, עבדתי בשדה, שם אספנו סלק סוכר. עבדתי במתבן, שם ערמנו ערימות חציר, נהגתי בעגלה וסוס לגן הירק, הובלתי את ארגזי הירקות למשק וגם נהגתי בטרקטור שרשראות. בערבים היינו עושים מדורה וצולים בה תרנגולות, מספרים סיפורים ובדיחות. כך עברה עלינו חצי שנה נהדרת! ואז התגייסנו לטירונות.

צבא

התגייסנו כולנו יחד לטירונות. טירונות הנחל הייתה המקום היחיד בצבא שבנים ובנות היו יחד בשאר החילות הייתה הפרדה בין בנים לבנות. האימונים היו קשים אבל עזרנו אחד לשני ועודדנו אחד את השני וככה עברנו את כל הקשיים. אחרי הטירונות שלחו אותי לקורס קצינים והייתי הקצינה היחידה בגרעין. במשך הקורס קיבלתי מכתבי עידוד מהחברה בגרעין שמאוד התגאו בי ושמחו שסיימתי בהצלחה.

לטקס הסיום הגיעו המון חברים מהגרעין וכולם היו גאים בי  מאוד. אחרי סיום הקורס מינו אותי לשלישה בגדוד 902 כינרת ושם מאוד נהנו מהנוף וכמובן מהמים. אחרי חצי שנה בכינרת קיבלתי תפקיד של מפקדת מחלקה בבסיס הדרכה 908. הייתה לי מחלקה של חמישים בנות טירוניות. כל בוקר היה נפתח במסדר בוקר שהייתי מקבלת את המחלקה מהרס"רית של המחלקה שדיווחה לי על מספר הבנות הנוכחות והנעדרות, אחרי זה נערכו אימונים בכלי הנשק ותרגילי סדר. בסוף כל שבוע לפני היציאה הביתה נערך מסדר גדול על מגרש המסדרים של כל המחלקות בנים ובנות והרס"ר היה מוסר את המסדר למפקד הבסיס ורק אחר כך היינו יוצאים לחופשת שבת.

אחרי ארבע חודשים התמניתי למפקדת פלוגה והייתה עלי אחריות גדולה הרבה יותר. במשך התקופה היינו נוסעים חברי הסגל לטיולים בארץ וזאת הייתה ההיכרות הראשונה שלי עם מקומות שונים בארץ ( להורים שלנו לא היו מכוניות פרטיות ולכן לא טיילנו בארץ אתם).

%d7%a6%d7%91%d7%90-1

%d7%a6%d7%91%d7%90-2

אחרי הצבא                                                                                  

במשך שנה עבדתי בשרטוט במשרד להנדסה ותכנון בחברת "סולל בונה". היה לי מאוד כיף בעבודה הזו. הייתי משרטטת תכניות בנייה שהחברה הייתה מבצעת ובונה. חסכתי את כל הכסף ונסעתי עם חברה שלי ועוד שני חברים לטיול גדול מאוד באירופה. אנחנו בהתחלה הגענו מישראל למרסיי שבצרפת באנייה ששמה: "ארצה". נסענו בטרמפים, וישנו ב"אכסניות נוער", שם היינו פוגשים צעירים מכל מיני ארצות ומקומות בעולם, ובערבים היינו שומעים סיפורים וחווית של כולם.

%d7%91%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%aa%d7%99

בסיום הטיול חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד עיצוב פנים וריהוט בסניף התל אביבי של הטכניון. הלימודים היו מאוד מעניינים ומאתגרים, ונערכו בשעות הערב, ובמשך היום המשכתי לעבוד במחלקת תיכנון של "סלל ובנה". בסיום הלימודים של עיצוב הפנים, התחתנתי עם האדון אמיר ברנע, ואחרי 9 חודשים נולדה לנו את בתנו הבכורה שקראנו לה יעל. כיום יש לנו משפחה גדולה ומקסימה שאני מאוד מאוד אוהבת אותה!

unnamed-1

 

הזוית האישית

רות: "חוויתי חוויה מדהימה עם נכדיי, נהניתי מאוד, שיתפתי אותם בחיי ולמדתי על מחשבים".

מיכל ואלון: "נהנינו מאוד עם הסבתא המדהימה שלנו, למדנו המון על סיפור חייה ועל ההיסטוריה של המשפחה שלנו".

מילון

מתבן
מחסן לאחסון: קש, חציר, גרגרים ועוד.. כמו אסם.

פלוגה
יחידה צבאית שהיא חלק מגדוד וכוללת כמה מחלקות.

ציטוטים

”"כיום אני מצטערת ששינינו את שם המשפחה כי בורשטיין הוא שם מן הגולה"“