מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

פנינים בכרמיאל – יהוד הגליל

החיים הטובים בגליל - סיפורה של שולמית מאירוביץ

סבא-רבא יעקב גולדשטיין ז"ל עסק כל ימיו ביישוב ארץ ישראל והעביר לילדיו את החשיבות העצומה של התיישבות בארץ ישראל, כיוון שמדינה יהודית עבורו הייתה הגשמת הבנייה של הבית השלישי. להלן, עוד מקטע בהתיישבות יהודית בא"י, כנאמר: "דור לדור יביע אומר" – יעקב לשולמית, שולמית לאלחנן, וכעת לנין אופק -יעקב. יחד נספר לדור הבא על התיישבות והגשמה, ומיפוי מחודש.

בשנת 1977 החלטנו לבנות בית בכרמיאל, הסיסמא בעיתונים הייתה "החיים טובים בכרמיאל", ואכן היישוב הצעיר שכלל רק כ-4000 נפש, הציג בניית עיר מתוכננת להפליא בעיקר לילדים. פארקים בכל פינה בלי מגע עם כביש סואן , נוף גלילי הררי, טבע צמוד במרחק הליכה, ומסלולי טיולים מרהיבי עין בכל עונות השנה, אתרים היסטוריים מתקופה ההלניסטית-רומית, הנוצרית-ביזנטית (תל בתה, תל זגג), ואפילו מאובן אחד.

אך, אליה וקוץ בה (ראה מפה)– מסביב לכרמיאל יש יישובים לא-יהודיים הכוללים כמאה אלף נפש לפחות… המטרה הייתה ליצור עיר מרכזית- בירת הגליל, או במילים דאז "פנינת הגליל", והתכנון היה ל-50 אלף נפש לפחות (התגשם רק בעשור האחרון). וכעת העיר מהווה מוקד מרכזי  ובו מרכזים כלכליים ותעשייתיים סואנים (כולל בר לב), מכללת בראודה/אוניברסיטת חיפה, ועוד השתא (השנה) תפעל בה רכבת ישראל ותחבר אותה לכל מרכז אחר, מהר יותר מכביש 6 המתקרב אף הוא לאזור (צומת סומך). ובעיקר תחבר במהירות את אופק לסבתא שולמית. להבדיל, בשנת 1977 היה בקושי כביש דו-נתיבי מתפתל בעמק בית הכרם, ובקושי 3-4 אוטובוסים ביום שנסעו בין חיפה לצפת. (בתוך כרמיאל הלכו ברגל…)

אבל, עיקרו של הסיפור הוא הפארקים המתרבים בכרמיאל, מסלולי אופניים וגלגיליות בטבע, ישובי המצפים המתרחבים באזור ותורמים לריבוי האוכלוסייה היהודית והפעילות התיירותית. כל שכונה והמרחבים הפתוחים שבה.

ואכן, גידול ילדים במרחב פתוח (ולא בסלולר או ה- x-box), הוא שמהפנט גם את אופק. בית הפטרייה נעלם, הגמל הפך לאלמנט לשימור, פארק אופירה הענק בשיפוץ ובבוסתן הוצב מטוס – אך פארק הגליל ופארק המשפחה מהווים מוקד משיכה לכל ילדי הגליל ולתיירות. והכול במרחק הליכה מבית סבתא שולמית. ואפילו פארק מגדים פורח לא פחות מאשר בימי אביו אלחנן, ורק העצים צמחו וגדלו, והם מסתירים מעט את הנוף. (והתמונות מדברות בעד עצמן). אשרי שנזכה לראות את פנינת הגליל ממשיכה את חלום ההתיישבות היהודית והבנייה בארץ ישראל, ומחברת היטב את מזרח הגליל ומערבו, ואת חלקו העליון לתחתון, בקשר בל ינתק.

אז והיום – שחזור תמונות מהעבר

 

אז – פארק אופירה… דשא אין סופי וראשי הבתים  עדין מבצבצים…. (בתמונה – אבא אלחנן 1979)

היום – אופק על רקע הבתים בפארק אופירה

כיום – אופק על רקע בקעת בית כרם (2017)

 

אז – תמונות תצפית מפארק ע"ש נינה קציר לכיוון מתלול צורים, ינואר 1979, ובשכונת מגדים. רק החריצים במתלול צורים נותרו… והצחיחות נעלמה, היישוב לבון וכישור על ההרים ורכבת בבקעת בית הכרם. סבא וסבתא ברקע.

הזוית האישית

היינו רוצים לאחל אחד לשני מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שנאמר במגילת העצמאות. אופק מספר שהוא חיכה לימי שישי, לשמוע את הסיפורים מסבתא שולמית. סבתא שולמית מספרת על כך שהתאפשר לה זמן איכות עם הנכד.

מילון

ייהוד הגליל
בגליל היה רוב לתושבים מוסלמים, דרוזים, צרקסים ובדווים, והמטרה הייתה שיהיה רוב ליהודים בגליל.

'דור לדור יביע אומר'
צירוף עברי חדש, אשר יוצר מיפוי תרבותי, המבוסס על חיבור שני פסוקים מהמקרא: 'דור לדור ישבח מעשיך' (תהלים קמ"ה ד) ו'יום ליום יביע אומר' (תהלים י"ט ג(".

"אליה וקוץ בה"
דימוי לדבר שהדבר יכול להיות מושלם ללא הפגם הקטן אשר ישנו. הביטוי מדמה מצב, בו גוזזים את הצמר של הכבשה אך ישנו קוץ המפריע למלאכה. (אמר אחא בר-חנינא : לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו , תלמוד בבלי)

ציטוטים

”כרמיאל כדוגמא לחשיבות העצומה של התיישבות יהודית בארץ ישראל כמדינה יהודית, אשר מועברת מדור לדור. “