מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

פייק עולה לארץ

סיפורו של סבא מייק

השם של סבי הוא פייק (מייק), מקור השם הוא ערני ופיקח. שם הכינוי של סבי הוא מואפק (מייק) פירושו הצלחה, אימא שלו רצתה שהוא יצליח. שם המשפחה של סבי הוא שאול, פירושו כמו בן המלוכה,(השם על סבא של סבא של אבא שלי, רועי). סבא נולד בבגדד שבעיראק,תאריך הלידה שלו הוא: 12.5.1948.הוא הבכור במשפחתו, הרגשתו הייתה של מנהיג ואחראי. יש לו ארבע אחיות ושלושה אחים.

סבי גדל במעברה באור יהודה, במעברה הוא גר בצריף עד גיל 15. בגיל 10-8 שאנשים היו מתפנים מהצריף, הוא היה לוקח את האחים שלו ואוסף עצים וריצוף ומרחיב את הצריף של ההורים שלו. בגיל 10 הוא למד סנדלרות כמו סבא שלו שגם למד את המקצוע הזה. התחביבים שלו היו ספורט, מוזיקה, שירים ובניית צעצועים כגון עגלות וקורקינטים. כשסבי היה ילד הוא שבר המון פעמים את רגליו וידיו תוך כדי משחק. שירי ילדותו היו שירים בערבית, אלביס והחיפושיות,(בעיקר שירים בערבית בגלל שהוא גדל במעברה שדוברת ערבית). כול החברים וסבי שרו את השירים האלו (פאריד אל אטראש ואום כולתום). סבי זוכר עד היום את השירים והמילים. המשחקים מהתקופה של סבי הם כדורגל, מחבואים, ג'ולות וגוגואים, (גם היום מכירים חלק מהמשחקים של סבי).

סבי גדל בגן באור יהודה עם הגננת דליה, סבי והילדים היו שרים ובצהריים ישנים. סבי למד בבית הספר במעלה, סבי היה עומד שהמורה נכנסת והאחות הייתה באה ובודקת אותם כול יום. סבי למד בתיכון אורט. הוא למד שלוש שנים בתיכון, התיכון היה ביפו והוא היה צריך לנסוע מאור יהודה עד יפו לבדו. סבי שמח שאמו ילדה את אחותו והוא ביקר אותם בבית החולים. סבי התעצב שהם עברו מהמעברה לשיכון. מקום העבודה הראשון של סבי היה המוסך בדן שהיא חברת אוטובוסים.

הוריו של סבי בחרו לו את המקצוע בארץ, סבי נהנה מהעבודה עד שהוא התגייס (סבי עבד שלוש שנים). לסבי אין מנהגים מיוחדים והוא חוגג כמו כולם. סבי אוהב את יום העצמאות כי ביום הזה הוא  נולד. הוא אוהב גם את ראש השנה ופסח.

סבי נולד בעיראק ועלה עם משפחתו לארץ כשהוא היה בן שלוש. כשסבי עבר מהמעברה לשיכון, מיקמו את משפחתו באור יהודה. בחרו לסבי באיזה עיר הוא יגור בארץ. בצבא סבי היה נהג אוטובוס בקרייה. הוא השתתף במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה.

 

סבא שלי הכיר את סבתא שלי בשוק היא בחרה ירקות ופירות והם קבעו דייט, 25.4.1971, החתונה הייתה באולמי רמון בתל אביב, יש תמונות עד היום מהחתונה. סבתי הייתה בת 20 וסבי היה בן 24, נולדו להם שני בנים ובת, ויש להם 7 נכדים. תדירות הביקור של הנכדים היא גבוהה מאוד וזה משמח את סבי מאוד. סבי גמלאי אבל עדיין עובד במשרה חלקית.

 

 

הזוית האישית

הייתה לנו חוויה מעניינת ומרגשת. למדתי על סבא שלי הרבה והיה לי כיף שהוא הגיע לבית הספר.

מילון

מעברה
ישוב זמני שקלט עולים חדשים מכל מיני ארצות. הבתים היו עשויים מעץ או מפח.

ציטוטים

”סבי מברך אותנו בכל בוקר במילים האלה: "שנהיה בריאים וחזקים ונצליח ונהיה מדענים ומהנדסים".“