מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עלייה לארץ ישראל למעברת חרובית

bve3lba9lf222t7hftwl2cj3-2 %d7%90%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%99-%d7%95%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91
התאקלמות בארץ

עלייה לארץ ישראל

התחלת העלייה הייתה במאי 1954 בנסיעה בעיר הולדתי- וואזן. הגעתי לקזבלנקה למחנה העולים בו שהינו כחודש ימים ולאחר מכן הפלגנו באוניה לצרפת, למחנה קנדרנס בעיר מרסיי במחנה זה, למדנו עברית ושהינו שם כשלושה חודשים, לאחר מכן, במאי 1955 עלינו לישראל באוניה אשר עגנה  בנמל חיפה .

עלייתנו לישראל נבעה ממניעים ציונים, באותה התקופה כל עלייה לארץ לא נחשבה למחתרתית, יכולנו לעלות עם כל הרכוש שלנו הכוללות את המזוודות והארגזים שלנו, מנמל חיפה נשלחנו למעברת חרובית, גרתי במשך שנה בחרובית, חרובית נמצאת על יד בית גו'ברין. "מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש, יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל. באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955".

הסיעו אותנו כל היום כדי להגיע בלילה למעברה מאחר שהבטיחו לנו שאנו מקבלים מעברה על יד תל אביב, באישון הלילה הגענו לחרובית ואמרו לנו שאנו קרובים לעיר תל אביב כ-10 דקות נסיעה ממנה, נתנו לנו צריפים האחרונים שנותרו עם מיטות מברזל ומזרנים עשויים קש, השמיכות אשר סופקו על ידי הסוכנות היהודית היו מעותרות בתלאים, קבלנו גם כמה סירים, פתיליה ונפט.

bve3lba9lf222t7hftwl2cj3-2

למחרת בבוקר כאשר קמנו ראינו שהמקום נראה כמו מדבר סהרה, לא היה במקום חנות מכולת והשירותים היו מחוץ לצריפים, כל יום היו באים למכור לנו נפט ודברי מכולת לפי תלושים שנתנו בסוכנות היהודית. לא היו במעברת חרובית אולפנים  אחרי כמה ימים התחלנו לעבוד בקרן קיימת לישראל (קק"ל)בשתילת עצים מעברת חרובית הייתה קרובה לגבול ירדן כמעט בכל ערב היינו שומעים יריות והצבא שמר על המעברה. נשלחתי על ידי הסוכנות היהודית לבחינות כדי להמשיך את הישיבה. ושאלו אותי שאלות על התורה ואמרו לי: "אתה תלמיד חכם". אחד הרבנים שאל אותי באותה הישיבה ושאלו אותי אם אני יודע לדבר אידיש ואני עניתי להם:"שעליתי ממרוקו שם לא דיברו אידיש". הם אמרו לי שאני לא יכול להתקבל לישיבה כי לא ידעתי לדבר אידיש.

התאקלמות בארץ

הגעתי לחולות יבנה באוגוסט 1955 התחלנו במשימת הקמת תחנת החשמל הראשונה במקום. בחודש דצמבר הגיע לביקור בן-גוריון ושאול בן-שימחון שהיה מי שהקים את המעברה הראשונה ב-1956 באזור הבניין של הממוניה (המבנה באשדוד הנראה כמו העתק של הארמון במרוקו והממוקם בקו חוף הים באשדוד). באפריל 1956 התגייסתי לצה"ל ונשארתי בצבא קבע עד שנת 1983. התגוררתי בנצרת עילית קיבלתי דיור צבאי במקום. חזרתי לאשדוד בשנת 1999 שאשדוד הייתה כבר בנויה ושהגעתי לאשדוד התנדבתי שלושה חודשים בבית אבות באשדוד.

בכל השנים שלא גרתי באשדוד הייתי בא לבקר את אחי שהיה גר במעברה בצריף מספר 9, בביקורים שלי ושל משפחתי באשדוד התאהבתי בעיר אשדוד, למרות שבביקוריי בזמן החורף כל האזורים היו מוצפים במים וחיל הים היה מעביר אנשים מבית לבית ומרחוב לרחוב, התחברתי למקום. וכך לאחר שיצאתי לפנסיה החלטנו לגור באשדוד מאחר והייתה לי דירה ברחובות העדפתי לחזור לאשדוד.

הזוית האישית

מאז שנת 2000 אני מתנדב במוסדות העירייה ומשמש כשופט ב"ישראל יפה", מתוקף תפקידי אני מבצע ביקורת במקומות ממשלתיים, עד עצם היום הזה.

מילון

ממוניה
כמו ארמון במרוקו

חרובית - מעברה
מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש, יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל. באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת[1] אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה[2]. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955[3].

ציטוטים

”הגענו לחרובית ואמרו לנו שאנו קרובים לעיר תל אביב כ-10 דקות נסיעה ממנה“