מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של יוסי מיטרני

סיפור העלייה של יוסי מיטרני

שמי יוסי מיטרני, קראו לי יוסי על שמו של סבא שלי ששמו היה יוסף. זה המנהג בקרב עדות ספרד. אני נולדתי בבולגריה בעיר סופיה בשנת 1935. הורי היו זוג יהודים שנולדו בבולגריה ולמעשה לא היה להם קשר ישיר לישראל. דיברו אצלנו בבית בולגרית. אמא הייתה עקרת בית ואבא היה סוכן נוסע. בביתנו בסופיה במשפחתנו היו שני ההורים ושני ילדים היה לי אח. גרנו בדירה של שני חדרים וסלון זה היה בזמנים הטובים. בחדר האורחים היה שולחן גדול במטבח היה תנור שהיה מחמם את הבית.

הסיבות לעלייה, המצב בבולגריה נעשה קשה ליהודים בתקופת המלחמה. כל יהודי סופיה נשלחו לערי שדה. גם המשפחה שלנו עזבה את סופיה ועברנו לערי השדה. גרנו שם כשנה וחצי עד שהמלחמה נגמרה. ההורים החליטו לעלות כמו כל יהודי בולגריה. זו הייתה עלייה המונית. זו הייתה חוויה מעניינת בשביל ילד. יש לי עוד זכרונות רעים, זכור לי שחיילי הצבא הגרמני שעברו דרך בולגריה כי הם נסעו למלחמה ברוסיה ואני ראיתי משאיות מלאות חיילים גרמנים בגיל – אלה זכרונות שלי מגיל שבע. הזיכרון הכי טוב שזכור לי מילדותי הוא השלג בחורף בבולגריה, בבולגריה היו שלגים רבים בחורף, זה היה שונה מאוד מהקיץ ומהסתיו…החורפים זכורים לי לטובה. גם המשחקים בשעות הפנאי, שיחקנו תופסת, זריקות אבנים, דיברנו ועינינו אותי הרבה דברים.

אני הייתי בן 14 כשעלינו לישראל. הפלגנו באנייה עם 5,000 יהודים והגענו לנמל חיפה אחרי חמישה ימי הפלגה אונייה. אני למדתי בבולגריה וישראל. בבולגריה סיימתי בית ספר עממי. אני זוכר שבבולגריה היה כבוד להורים. כיבדו את המורים והם לימדו אותנו. הייתה משמעת מאוד חזקה, כשמורה נכנס לכתה התלמידים עמדו. אם מישהו היה מתנהג לא יפה היו שולחים אותו למנהל. בבית לא היו עונשים היו שיחות, לא היה דבר כזה להעליב הורים. היחסים בין הורים לילדים היו יחסים של הורות, ההורה חינך את הילד. ההורים היו מעורבים בחיינו, כשההורים היו חוזרים הביתה היו חיי משפחה רגילים, אבא ואמא היו מספרים סיפורים. זה זיכרון לטובה מהבית – השיחות של המשפחה בערב אחרי ארוחה הערב,כל  בני המשפחה ישבו ביחד והיינו מדברים מה היה באותו יום.

 

הספקתי שנה אחת לעבוד ממש הייתי נער שולייה גלווניזציה זה תחום העבודה של ציפוי מתכות. עבודה מלוכלכת. כעבור שנה הלכתי לבית הספר תיכון בלי לדעתי עברית ונכנסתי לגינסייה שלווה בתל אביב מה שמצחיק זה שהתנ"ך בבולגריה לא היה מצוי בביתינו אז החלטתי ללמוד בצורה עצמאית אז קניתי ספר תנך בבולגרית וכשהיו מדברים בכיתה על הפרקים אז אני הייתי מסתכל על התנ"ך הבולגרי וככה למדתי את השפה. צורת הלימוד הייתה מאוד קשה מכיוון שהעברית היא שפה מאוד קשה שלא דומה כמעט לאף שפה .

את סבתא שלך, פגשתי בתנועת נוער היא הייתה בת 16 ואני בן 18. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. היא הייתה עם חברה שהכרתי, כשראיתי אותה והתחלתי לדבר איתה היא מצאה חן בעיני. הייתי בן 18 והתגייסתי לצבא והיא חיכתה לי עד לסיום השרות וכשהייתי בגיל 22 התחתנו.

השגתי את עבודתי כשהלכתי ללמוד ראיית חשבון באוניברסיטה היה זה לימודי ערב הייתי כבר נשוי. בשעה ארבע אחרי צהריים הייתי נוסע לאוניברסיטה ולומד עד 10 בלילה כל יום. היו לימודי ערב. כך למדתי ארבע שנים, כל יום עד שעה אחת בלילה ובסוף קיבלתי תעודה של רואה חשבון.

הזוית האישית

סבא יוסי: נהננו מאוד מן הפעילות הפעילות הייתה יפה ומסודרת ובעקבותיה הקשר עם נכדתי מילי מאוד התחזק. העברתי למילי את מורשתי.

מילון

נער גלווניזציה
תחום של ציפוי מתכות.

ציטוטים

”הזיכרון לטובה שלי הוא השיחות של המשפחה בארוחה הערב הייתה יושבת כל המשפחה והיינו מדברים.“