מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי שולה שרביט נולדה בתל אביב ב' בתשרי ראש השנה שנת הת"ש. שבועים אחרי הולדתה פרצה מלחמת העולם השניה ולכן קראו לה הוריה שולמית. חשבו שהמלחמה תיגמר מהר ויבוא שלום ולא ידעו כמה ארוכה ונוראה תהיה המלחמה.

הוריה של סבתא ישראל ולאה הגיעו מאירופה. סבא ישראל, אביה נולד ברוסיה וסבתא לאה בגליציה פולין. כסבא היה בן 14 סגרו את כל הישיבות ברוסיה בגלל סטלין. סבא הבריח את הגבול לפולין והלך ללמוד בישיבת מיר. הוא למד כמה שנים וקיבל סמיכה לרבנות. באותו זמן נסגרו השערים של רוסיה ולא יכול היה לחזור הביתה להוריו, לכן פנה לגרמניה, לדוד של אמו בעיר ברלין.

סבתא לאה הגיעה מפולין יחד עם משפחתה לברלין ושם נפגשו השניים, התחתנו וזכו לקבל "סרטיפיקט " לארץ ישראל. הם עלו בשנת 1934 וגרו בתל אביב. סבא למד להיות פועל בנין והשתתף בבניית הארץ. לזוג נולדו שתי בנות: יהודית וסבתא שלי שולה, (שולמית).

סבתא שלי זכתה לגדול בארץ למדה בבית ספר יסודי "תלפיות" ואחר כך בתיכון עירוני צייטלין. סבתא הייתה חניכה ומדריכה בתנועת בני עקיבא. סבתא אהבה לשחק חמש אבנים, משחקי קלפים והכי אהבה ללכת בקיץ לים. אז לא ידעו שצריך לחשוש מהשמש ושהיא מזיקה והיא וחבריה ישבו שעות ארוכות בים.

בבית דיברו עברית, סבא היה בעל קורא בתורה בבית הכנסת וכל שבת בבוקר התכונן לקריאה בתורה. בבית היה פסנתר וסבתא ואחותה היו מנגנות. סבתא זוכרת, את הלילה בכט' בנובמבר, הלילה בו החליטו באומות המאוחדות והצביעו בעד הקמת מדינת ישראל. כל רחובות תל אביב התמלאו אנשים נרגשים כולם התחבקו והתנשקו. חלום של כל הדורות התגשם, אך למחרת פרצה מלחמת השחרור.

סבתא גם זוכרת את יום שישי, ה' באייר היום שבו הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.באתו לילה עזבו הבריטים את הארץ ודגל ישראל הונף ברחובות בגאווה. סבתא זוכרת פגישות מרגשות עם קרובי משפחה ניצולי שואה שהגיעו לארץ. כמו כן עולים חדשים רבים הגיעו וסבתא זוכרת איך הייתה בשנות התיכון נוסעת עם חברותיה מעברות לשחק עם ילדי העולים.

סבתא הייתה פעילה בבני עקיבא ולאחר התיכון עשתה שנת שירות לאומי בנגב שם הייתה מורה. באותה תקופה היו חסרות מורות לעולים החדשים. לאחר שנת השרות הצטרפה ל"גרעין אמונים" של בני עקיבא בהיאחזות כרם שלום ואחר כך עברו לקיבוץ עין הנציב ואז לקיבוץ לביא.

בקיבוץ פגשה את מי שיהיה בעלה, אורי שרביט. לאחר השרות היא עברה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים עבודה סוציאלית. היא התחתנה, גרה בירושלים ועבדה כעובדת סוציאלית שנים רבות.

סבתא אוהבת מאד לטייל בארץ ובעולם. אוהבת ללמוד תנ"ך, ללכת לתיאטרון וקולנוע, לשמוע מוסיקה קלאסית ולשיר במקהלה. מאכלים מיוחדים שסבתא זוכרת מבית הוריה אלו מאכלים יהודיים מזרח ארופאיים: גפילטע פיש, כרוב ממולא, קרעפלעך. סבתא אהבה מאד מאכלי ארץ ישראל כמו לבן, לבניה, גבינה לבנה וסלט ירקות. עד היום היא מכינה לנו הנכדים גפילע פיש שכולם אוהבים.

לסבתא שולה נולדו שלוש בנות ובן. יש לה 17 נכדים בינהם שלישית בנים.

קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – מכ"ט בנובמבר עד ה' באייר

"כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי". ויקיפדיה

תשע"ו