מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מימוש של ציונות

מהגולה לחקלאות בארץ ותיאור של הבחירה לעלות לארץ מגרמניה והקמת

דגימות מזכרונותיו של סבא אורי – הועלו על הכתב ע"י הנכד גיא קרמר.

ברלין 1933 – החלוציות 

הורי עוזבים את ברלין כדי לעלות לארץ (שנקראה אז פלשתינה) ולעסוק בחקלאות. משפחותיהם של אמי ואבי גרו בברלין, שפת הדיבור שלהם הייתה גרמנית והם היו מעורים בתרבות הגרמנית הקלאסית. הקשר היהודי של אמא שלי עדית ושל אבא שלי קורט היה דרך מועדון הספורט היהודי "בר כוכבא" (בלאו וייס – כחול לבן) שבו הם היו פעילים. עם היבחרו של היטלר לשלטון בשנת 1933 וכמסקנה מהפרעות ביהודים בתקופה שלפני כן,הוריי החליטו מיד שהם רוצים לעלות לארץ ישראל ולממש את הציונות. בסיוע דוד של אמי ההורים יחד עם  אחי התינוק מאיר השיגו אישור עליה לארץ מהבריטים, שלהם היה מנדט על הארץ באותה תקופה ועלו לארץ.

עם עלות הוריי לארץ הם התקשרו עם חברים שאותם הכירו עוד מגרמניה ופעלו בצורה מאוד אינטנסיבית להקמת ישוב חקלאי חדש שלימים נקרא "רמות השבים". מכיוון שהוריי וגם תושבים נוספים שהצטרפו אליהם לא היו צעירים הם בחרו בגידול עופות לביצים בתור ענף החקלאות העיקרי. למרות חוסר האמונה של המוסדות המיישבים וסירובם לתמוך במתיישבים החדשים, המתיישבים ובראשם אבא שלי ומספר חברים נוספים התעקשו לממש את הרעיון. בתור שלב ראשון הם לקחו הלוואות וקנו אדמות ממערב לכפר מל"ל האדמה הייתה בלי כלום היה שם רק עמוד חשמל בודד תוך שנים מספר הוקמה המושבה והתרנגולות התחילו להטיל ביצים.

בזמן הקמת הבתים סיפרו על רמות השבים בדיחה: אורח הזדמן לאזור ומהו שומע? ביטשון-דנקשון (בבקשה-תודה) היתה זאת השירה שליוותה את הקמת הבתים כאשר המתיישבים היו מעבירים אחד לשני את חומרי הבניה

.

%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d

ילדותי

ילדותי במושבה זכורה לי לטובה. האווירה היתה מאוד חופשית היינו מרבים לשחק מחוץ לבית במשחקי כדור,תופסת,שחייה בבריכה. ובגיל יותר מבוגר הצטרפתי לתנועת הנוער "המחנות העולים" שהייתה פעילה במושבה, במסגרת התנועה היו לנו מפגשים שבועיים ולילות שבת בהם היינו משחקים,שרים ורוקדים, עם התנועה הרבינו לטייל רגלית בארץ ובחופשים הארוכים היינו יוצאים למחנות עבודה בקיבוצים שנוסדו על ידי וותיקי התנועה.

בגרותי

את השירות הצבאי עשיתי כטכנאי מכ"ם לאחר לימודי טכנאות במשך שנה בבית הספר הטכני של חיל האוויר.

כדי להרחיב את הידע המקצועי למדתי ארבע שנים בטכניון לתואר מהנדס אלקטרוניקה. חיי המקצועיים היו מאוד מעניינים תחילה כמהנדס הפעלה ראשון של המוביל הארצי שמוביל מים מהכנרת לדרום הארץ ולאחר מכן הייתי מהנדס, מנהל פרויקטים ומנהל מפעל בתעשיה האווירית.

פרס ביטחון ישראל

פעילות זו של כמעט עשרים שנה בתעשיה האווירית ובמשרד הבטחון הסתיימה עם גולת הכותרת שהייתה בשנת 1984 כשהוענק לי פרס ביטחון ישראל עבור פרויקט מוצלח שאותו ניהלתי.

gavriel
.

במהלך השנים האלו נולדו לאשתי חנה ולי 3 ילדים: שי,יואב ומיכל למרות שפעילותי הקשתה עליי להקדיש הרבה זמן לילדים, נהנינו מהרחבת המשפחה ומגידול הילדים אשר הקימו משפחות לתפארת.

לאחר סיום עבודתי בתעשייה האווירית וניהול חברת "מגל" אותה שיקמתי, הקמתי את symcotech חברה לפיתוח מערכות בדיקה (למערכות ביטחוניות) ומערכות בקרת כניסה וכרטוס (לרכבת ולאוטובוסים). החברה התפתחה והתמקצעה בתחומי פעילותה בזכות שמה הטוב כמספקת את המוצרים בזמן בטיב ובביצועים הנדרשים. הרבה מההצלחה של החברה יש לייחס לצוות העובדים המסור והמיומן והאווירה המשפחתית אשר שררה במפעל.

אני והמשפחה

במלאות לי 70 שנה יצאתי לגמלאות (כאילו) ומאז אני מקדיש הרבה יותר זמן לבית למשפחה ולעשרת הנכדים החמודים.

הזוית האישית

הגיעו לסיומם המפגשים הבינדוריים בימי ששי. מפגשים אלו היו נעימים ונחמדים תרמו להגברת ההכרות וחזקו את הקשר סבא – נכד. אני בטוח שזאת רק ההתחלה לקשר שעוד יתחזק כנראה שאצטרך להיכנס יותר עמוק לעולם הכדורגל. תודה גיא

מילון

בלאו וייס
כחול לבן

ציטוטים

”למרות חוסר האמונה של המוסדות המיישבים וסירובם לתמוך במתיישבים החדשים, המתיישבים התעקשו לממש את הרעיון“