מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מטוניס לראשון לציון

העלייה לארץ אחרי קום המדינה, קשיי עליה וקליטה.

מטוניס עם משפחתי הקרובה ,משפחת ביסמוט: אבא, אימא, 2 אחיותיי ואחי הצעיר ממני. הצפייה הייתה גדולה כי הסוכנות היהודית שהייתה בעירנו לא אישרה מיד את

העלייה לארץ. לפחות פעמיים נענינו בשלילה, כי "טענו שהגיל והיכולת של אבא לא כל כך התאימו" היות ואבא היה צריך  לעבוד ולפרנס לבדו את משפחתו, לכן רק אחרי שהתבגרנו והיו כבר סימנים של רדיפה כלפי אחותי הגדולה,שהשתייכה ל"הגנה" מקומית עבור יהודי העיר טוניס, התאפשר לנו ההזדמנות לצאת ולעלות לארץ.

בשנת 1962 קבלנו אישור לעליה.

היציאה התבצעה לאחר גמר סידורים של הסוכנות היהודית,בצורת של טיול לצרפת. האפשרות הייתה להוציא רק את הדברים החשובים ביותר בתוך מזוודה אחת לכל נפש, וסכום כסף זעום מאוד.

לאחר הפלגה של יומיים הגענו לעיר מרסאיי שבצרפת ונשארנו שם במחנה עולים במשך שבוע וחצי ,במחנה   ""camp d'arenas היו כבר עולים אחרים שהגיעו ממרוקו ומאלג'יריה לאותו מחנה. הסוכנות הייתה צריכה לסדר את המסמכים עבור העלייה לארץ. אחרי המתנה בתנאים קשים של שבוע וחצי במחנה ,הפלגנו באניית "תאודור הרצל" לחיפה .ההפלגה הייתה מאד נעימה מוראלית ,אבל התנאים לא היו נוחים.

במשך ההפלגה כל ערב התאספנו בסיפון רוב צעירי העולים ודיברנו על הציפיות שלנו הסיפורים היו מלווים בשירים, במיוחד שירי ארץ ישראל.

סוף טוב ושמחים מאד הגענו לארץ ישראל, נישקנו את אדמת ארץ ישראל ,ובליווי שליחי  העלייה הגענו לראשון לציון לשכונת עזרא ובצרון דאז ביום 23/06/62 .

השיכון שקבלנו היה כמעט מוכן ,למעט התקנת חשמל .

התרשמנו מאד שקבלנו עזרה  ותדריך לקליטתנו בשכונה על ידי וותיקי השכונה, שהם למעשה היו עולים חדשים כמונו.

התחלתי לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות עד שקבלתי משרה במכון הווטרינרי בתפקיד לבורנטית, ובערבים הייתי לומדת באולפן כדי לשפר את העברית שלי, גיבשנו חברה עם כמה מהעולים בשכונה למפגשים בנושאים שונים: לבילויים ועצות ההדדיות לקליטה טובה יותר.

בשנת 1969 התחתנתי עם שלמה כהן אותו הכרתי באותו  יום שבו הגעתי לשכונת רמת אליהו בראשון לציון. החלטנו להמשיך לגור בשכונה, ורכשנו בית ברח' ספינת השלושה 10. היום לאחר שני רבות של מגורים בשכונת רמת אליהו בראשון לציון הקמנו משפחה לתפארת. נולדו לי 3 בנות שלמדו בבית ספר יסודי" איתמר " שבשכונה, המשיכו בתיכון בעיר ראשון לציון ,שירתו בצבא  ,רכשו השכלה אקדמאית, התחתנו ,ובזכותם אני סבתא של 9 נכדים נעימים מתוקים ומאד שמחים לבוא להתארח אתנו בשכונה.

במשך השנים היו פעמים שחשבנו לעזוב את שכונת רמת אליהו ,אבל הרגש לא נתן לנו לעזוב ,והעדפנו להמשיך לחיות פה עם הזיכרונות הטובים שלנו.

כיום אני גמלאית משרד החקלאות ,שמחה שזכיתי לכך, ואת זמני אני ממלאה בין התנדבות בביטוח לאומי ,ובחיק משפחתי .

בית ספר איתמר ראשל"צ  בו עברתי סדנת מחשבים 

 

בית כנסת בטוניס בו התפללנו בכל שבת וחגי ישראל עם הרבה קהל 

 

מילון

הסוכנות היהודית
ארגון שאחראי על קליטת העולים

ציטוטים

”לפעול על פי הרגש , ולא רק על פי השכל“