מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מגלות לגאולה: מהעפלה עד שער האריות

סבא עם חבריו ליחידה
מסדר הניצחון על הר הבית
סבתא רבתא עלתה באניית מעפילים וסבא שחרר את ירושלים

שער האריות

במסכת הסיפורים שאספר אני רוצה לבטא את המעבר של עם ישראל מגלות לגאולה אל ידי תיאור שמשפחתי חוותה. אתאר את העלייה לישראל של ההורים של סבי, בתקופת ההפעלה, מצ'כיה לישראל דרך סיפורי ילדות של סבא ועד להשתתפותו של סבא בשחרור ירושלים.

סבתא רבתא עלתה בספינת מעפילים מצ'כיה וסבא שיחרר את ירושלים

 רחוב פרנץ יוזף בבוהומין

תמונה 1

ההורים של סבא דדי (עודד טירה), דינה ודב טירס, עלו לישראל מצ'כיה בשנת 1939, בחודש מרץ, באניית המעפילים קאטינה. קאטינה הייתה אניית משא שהובילה פחם ולא אניית מסעות קייט. האנייה הייתה שחורה משחור ובה 738 מעפילים, בצפיפות ובתנאים סניטריים ירודים עם מעט מזון ותחלואה רבה. האנייה, שיצאה מנמל קונסטנצה, נשארה בים חודשיים וחצי. האנייה ניסתה להגיע פעמיים לחופי ישראל אך גורשה על ידי הצבא הבריטי. רק בפעם השלישית, במרץ 1939, הצליחה האנייה להוריד את אחרוני המעפילים לחוף. דינה ודב, ההורים של סבא דדי (עודד) היו בין אחרוני המעפילים. הם הורדו לחופי נתניה והוברחו לתל – אביב על ידי תנועת ביתר.

ואני שואלת: מדוע קמים אנשים בבוקר, עוזבים תנאים נוחים ועולים לארץ בלתי נודעת? התשובה היא כי הם היו ציוניים פעילים שרצו לחיות בארץ שלהם.

הילדות בפתח – תקווה

שנות ילדותו המוקדמות של סבא עברו במושבה פתח תקווה זכורה לסבא בעיקר התקופה שבה גר בשכנות קרובה למשפחתו של יורם אוברקוביץ, לימים – יושב ראש ועד העובדים האגדי של חברת החשמל. "למעשה גרנו 8 נפשות בדירה בת שניים וחצי חדרים", מספר סבא. משפחת אוברקוביץ כללה חמש נפשות ומשפחת טירס כללה את סבא והוריו. מאחר ומשפחת אוברקוביץ הייתה בעלת הבית הרי שלהם היה חדר וחצי ולמשפחתו של סבא היה חדר אחד. בדירה הייתה מקלחת אחת, בית שימוש אחד ומטבח אחד .

לשאלתי איך זה לחיות בכזו צפיפות ? הרי אני לא יודעת איך זה לחיות כך? ענה סבא: "מכיון שהיו בדירה רק מקלחת אחת ובית שימוש אחד, נאלצו בני הבית לעמוד בתור בכל בוקר על מנת לעשות פיפי ולצחצח שיניים". חיי המצוקה המשותפים יצרו חברות עמוקה בין סבא ליורם אוברקוביץ ז"ל עד יום מותו.

האבא של יורם עבד במאפייה שהייתה מול הבית. תפקידו היה להוביל לחם באמצעות עגלה וסוס, לחנויות המכולת. מאחר ולהורים של סבא היה רק מעט כסף והיה להם קשה לאפשר לסבא לבלות, כפי שמקובל בימים אלה. הבילוי של סבא היה להצטרף למשה, אביו של יורם, לחלוקת הלחם בכל רחבי פתח תקווה. סבא אמר שעיקר הנאתו היה "לחלק לחם בימי גשם כי הגשם תופף על גג העגלה" וסבא חש מוגן ולא נרטב.

 

תמונה 2

בתמונה סבא אוכל עם הוריו

לימוד רכיבה על הסוס של מחלק הקרח

בשכנות למשפחת אוברקוביץ התגוררה משפחת רוטנברג. אב המשפחה היה מחלק קרח, באמצעות סוס ועגלה, בשכונה של סבא ובשכונת מחנה יהודה הסמוכה . באחת השבתות יצא סבא וחבריו לשחק בשדה, במרחק גדול מהבית . לפתע ראו החברים את הסוס של מחלק הקרח משוטט בשדות, במרחק שני קילומטר מהאורווה. מוטי , בנו של מחלק הקרח, פחד להחזיר את הסוס לאורווה מחשש שאביו יחשוב שהוא גנב את הסוס ויכה אותו ."מוטי שאל מי מתנדב להחזיר את הסוס ואני התנדבתי. מעולם לא רכבתי על סוס, לפני כן. הסוס היה ללא אוכף ומושכות. הייתי בן 11, קטן קומה ולכן העלו אותי החברים על גב הסוס. אחזתי בשערות הסוס שהחל בדהרה מהירה לאורווה. פחדתי פחד גדול. למרות זאת הגעתי בדהרה ובגאווה, לאורווה. כיום , נכדותיי לומדות לרכב על סוס עם מורה ובמאות שיעורים. בתקופתי עשו זאת בקיצור דרך".

שאלתי את סבא איך העז לעלות ולרכב על חיה כה גדולה ללא ידע וניסיון?  סבא ענה ש"לפעמים חוסר ידיעה מונע פחד. זאת למרות שהשלט בכניסה לבית הספר לצניחה וללוחמה זעירה כתוב כי "ידיעה מונעת פחד " .

סבא בכלא צבאי

לימים סבא בגר והתגייס לצבא והפך לקצין לוחם בחייל התותחנים ובצנחנים. זמן קצר לאחר סיום קורס הקצינים, הוא קיבל רישיון נהיגה והחל גם לנהוג. באחד הימים סבא הפך קומנדקר שבו נהג. בקומנדקר היו 10 לוחמים שחלקם נפצע ולכן סבא הוכנס לכלא 4. אביו של סבא שירת כמפקד גדוד בחייל התותחנים התעלם ממנו, התבייש בו ולא בא לבקרו בכלא .סבא היה שובב ואביו היה קפדן ונוקשה. לימים התמנה סבא לתפקיד מפקד חייל התותחנים. אביו הגיע לטקס קבלת הפיקוד על החייל והתגאה בסבא, מאוד.

עולים לשער האריות

תמונה 3

בשנת 1967 סבא שירת בחטיבת הצנחנים שבפיקודו של מוטה גור. חטיבה 55. עד שנת 1967 ירושלים המזרחית בשליטה של ירדן. בשנת 1967, בעקבות מצור ימי שמצרים השיתה על ישראל ,בכך שסגרה את מיצרי טיראן ובעקבות כניסה של הצבא המצרי לסיני, פתח צה"ל במתקפה על הצבא המצרי שבקדמת סיני. הצבא הירדני התערב ופתח בהפגזה על ירושלים. תארו לעצמכם שאתם הולכים ברחוב לויטן ובצדו השני של הרחוב נופל פגז. האם זה מתקבל על הדעת? בעייני לא. לכל אדם, באשר הוא, מגיע לעבור ברחוב בשלום. החטיבה של סבא קיבלה פקודה לעלות לירושלים על מנת להגן עלייה מההפצצות של הירדנים. בצהרי היום הראשון למלחמה החטיבה נעה לירושלים ובערב הגיע לרחוב שמואל הנביא שהיה למעשה על הגבול בין ירושלים הירדנית לבין ירושלים הישראלית .

סבא היה אחד המפקדים בגדוד 71. הגדוד קיבל משימה לפרוץ מרחוב שמואל הנביא לעבר המושבה האמריקאית ואחר כך לעבר מוזיאון רוקפלר וכך היה. ביום שלמחרת כבש הגדוד את רכס אוגוסטה ויקטוריה. לאחר כיבוש אוגוסטה ויקטוריה הגדוד קיבל פקודה היסטורית לפרוץ לעיר העתיקה דרך שער האריות ואכן הגדוד ביצע את כל המשימות הללו ולאחר שפרץ דרך שער האריות המשיך להתקדם ברחוב ויה דולורוזה, דרך הקישלה, לרובע היהודי וללב העם היהודי – הכותל המערבי. סבא היה גם המפקד האחראי על כיוון התותחים שלנו על מנת שיפגעו באויב . סבא בחר לתאר לי שני אירועים קשים שחווה בקרבות בירושלים, מתוך שלל אירועים שהיריעה תיקצר מלתאר אותם.

האירוע הקשה הראשון אירע מיד לאחר פריצת הגדרות לעבר המושבה האמריקאית. על הכוח של סבא נפתחה אש כבדה. סבא פקד להתכופף מאחורי שורה של בלוקים על מנת לזהות מהיכן יורים ולהשיב אש. תוך כדי ריצה לעבר הבלוקים חבר של סבא שנע לידו נפגע מכדור בראשו ונהרג. האירוע הקשה השני, שהיה מתובל במעט הומור , אירע גם כן ברחבת הבלוקים. תוך כדי התקדמות פגע פגז של טנק בסמוך לסבא. מעוצמת ההדף סבא עף באוויר ונחת על הקרקע, חבול ורטוב. ברגע הראשון סבא חשב שהרטיבות הינה דם וכי הוא נפצע. לאחר שסבא מישש את עצמו ובדק באם נפגע, הסתבר שהרטיבות נגרמה ממים שנשפכו מהמימייה שנפתחה בגלל ההדף שגרם הפגז .

הקרבות לשחרור ירושלים הסתיימו באירוע מרגש ליד הכותל המערבי. חבר של סבא, בשם יורם זמוש הניף את דגל ישראל על סבכה שבקרבת מקום, הרב גורן תקע בשופר ושר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד, הזילו דמעה יחד עם החיילים. הזלנו דמעה מפאת קדושת הרגע מחד ובגלל צער על הנופלים, מאידך.

מסדר הניצחון על הר הבית

תמונה 4

תמונה 5

תפקידים של סבא במהלך חייו 

לפני מלחמת ששת הימים סיים סבא את לימודיו בטכניון בחיפה, בהנדסת תעשייה וניהול. בשנת 1970, לאחר ששירת במילואים "כנמר" על גדות תעלת סואץ התגייס סבא לצבא הקבע, ביצע סדרת תפקידים, בשלום ובלחימה וסיים את השירות בשני תפקידים מרכזיים שהם :מפקד פינוי חבל ימית כחלק מהסכם השלום עם מצרים ובנוסף כמפקד חייל התותחנים. כאשר סבא השתחרר מהצבא הקים את חברת פניציה אמריקה ישראל. המפעל שהוקם בציפורית שבגליל, יצר ומכר זכוכית בכל העולם. סבא גם כיהן כנשיא התאחדות התעשיינים ויושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. בהמשך סבא כיהן כיושב ראש מכון וינגיט וכיום מכהן כיושב ראש המועצה הלאומית לספורט.

מה סבא למד ממני

לשאלתי את סבא מה הוא למד ממני. בסדרת הפגישות שערכנו, עורו עיניו. סבא אמר שהוא אהב את הסקרנות שלי ואת רצוני ללמוד על העבר שלו ושל המשפחה וכן על התחושות של האנשים בעבר הרחוק והקרוב. מטבע הדברים לסבא יש עבר ארוך יותר מאשר לי וכן סיפורו. יחד עם זאת סבא טען שהוא העשיר את עצמו במידע ותחושות לגבי היכולות שלי ושל הדור שלי, החל בעבודה מהירה ויעילה במחשב, תפיסה מהירה וחדות ובגרות במחשבה וברגשות. סבא אף טען שהילדים בדור שלי מפותחים יותר מאשר בדורו, בגיל המקביל.

נושאי הלימוד עשירים ומתקדמים יותר. יחד עם זאת סבא יעץ לי שלא ללכת שבי אחרי תרבות הפנאי ,שאפגוש בעתיד, שבאה לביטוי באמצעי התקשורת של היום. אמרתי לסבא שהיתרון של דורי הוא היכולת לברור בין ה"טפל לאיכותי". סבא הודה לי על ההזדמנות שניתנה לנו להיטיב להכיר איש את רעהו ואת המעבר הבין דורי שבינינו, בשני הכיוונים.

קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – יום ירושלים

העשרה 

העפלה – עליה לארץ. להעפיל משמעו לעלות. "ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועלייה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934)‏. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית". ויקיפדיה

"נמר" – איש מילואים שהתנדב לשרת על גדות תעלת סואץ בזמן מלחמת ההתשה, על מנת  לאפשר למפקדי המעוזים לצאת לחופשה. 

ציונות – יהודים שמאמינים כי ציון היא מרכז היהדות העולמית ושואפים לעלות אליה  ולחיות בה ולעסוק בחקלאות, תעשייה וצבא, נושאים שלא אפיינו את היהודים בגולה.

"ציונות היא תנועה לאומית יהודית שראשיתה באירופה בעת החדשה. לציונות קמו הוגים, מפלגות וזרמים שונים, אשר ניסחו תוכניות ציוניות שונות. הזרם המרכזי בציונות קרא לשחרור לאומי של העם היהודי, ולהקמת מדינה יהודית דמוקרטית בארץ ישראל". ויקיפדיה

     תכנית הקשר הרב דורי, מורה מוביל אשל הרשקוביץ מדריכה יישובית, ליאורה כהן

      תשע"ו

מילון

העפלה
ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועלייה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934)‏. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.

קומנדקר
רכב שטח הנושא עשרה חיילים, לוחמה זעירה- לחימת קומנדו שנעשית בחשאי.

סניטרי
תברואתי , תנאים תברואתיים משמע תנאים התומכים בבריאות.

תחלואה
מידת החולי כלומר מספר החולים במקום נתון.

חטיבה
יחידה צבאית הכוללת שלושה גדודים ומטה.

ציטוטים

”סבא אמר שהוא אהב את הסקרנות שלי ואת רצוני ללמוד על העבר שלו ושל המשפחה“

הקשר הרב דורי