מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

לו יהי

סיפור חייה של רחל לב רן שהגיעה ממרוקו לארץ ישראל

נולדתי בשנת 1952 בקזבלנקה. שם משפחתי בבית הוריי היה אוטמזגין.
 
אבי היה פעיל למען העלייה לארץ ישראל במהלך כל השנים שבהן גר במרוקו, הוא ושני אחיו.
 

התמונה צולמה במרכז העיר קזבלנקה במרוקו, בשנת 1952: אבא – חיים אוטמזגין (משמאל) – וחבר שעבד אתו יוצאים לצלם במרכז קזבלנקה – בגלרי לה פייט!

לרשות המשפחה שתי חנויות צילום שניהלו אותן אחיו ואחותו של חיים. חיים הנו צלם מצליח בשנות העשרים לחייו, והוא ממונה לצלם הרשמי של מלך מרוקו מוחמד הרביעי! הוא מצלם אירועים רשמיים של המלך תוך כדי יצירת קשרים עם שרים ואנשי מפתח במרוקו.

מלך מרוקו

בנו של מלך מרוקו, לעתיד מלך מרוקו מוחמד החמישי (שהוא אביו של מלך מרוקו הנוכחי!) 

באותן שנים 1952-1962, אבא של רחל, נעדר רבות מהבית, הוא מסתובב בכפרים סביב קזבלנקה ובשיתוף של פעילים מארץ ישראל היה מאתר משפחות יהודיות ומכין אותן לעלייה לארץ ישראל.

תרומתו של חיים הצלם הייתה בהכנת מסמכים – דרכונים ותעודות מעבר – על מנת לעזור ליהודים לצאת ממרוקו. הם היו אוספים את היהודים מכל הכפרים במרוקו, מכינים להם את המסמכים ומעבירים אותם לנמל קזבלנקה. משם הם המשיכו באניות לנמל נפולי באיטליה או לנמל מרסי בצרפת. כאשר היעד הסופי הוא ארץ ישראל.

תמונה נוספת של חיים הצלם עם מצלמתו – מראה אופייני

הכישורים של חיים כצלם, הקשרים האישיים שלו עם המלוכה והשרים בממשלת מרוקו עזרו לו להתנהל בתוך המדינה ולדעת את מי " לשמן" בדרך על מנת לקבל אשרות!

שחזור התמונה, על ידי תלמידים מקבוצת הקשר הרב-דורי בבית ספר ביאליק, קריית ביאליק
צילום: אסף הבר

הילדות שלי

למדתי בבית ספר "אליאנס" עד גיל 10 (בית ספר יהודי צרפתי). קיבלתי חינוך צרפתי. במסגרת החינוך למדתי עברית, ערבית וצרפתית. יום הלימודים היה ארוך, עד אחר הצהריים.
 
רחל כילדה 
 
העלייה לארץ ישראל
בשנת 1962 ההתארגנות לעליית המשפחה שלנו לארץ אילצה אותנו לעבור לגטו היהודים שנקרא "מלאח".
 
סבא וסבתא שלי נשארו במרוקו. חלק מאחיו של אבי עלו לצרפת, חלק לקנדה, והאח הצעיר עלה לארץ עם הסוכנות היישר לקיבוץ צאלים בנגב. הוא למד כלכלה בארץ והקים את משפחתו.

ביום העלייה, היה זה בשעת הצהריים, נסענו באמבולנס במסווה, כנוסעים לבית החולים, מכיוון שהעלייה לארץ לא הייתה חוקית. הגענו לנמל בקזבלנקה ולאחר חצות הפלגנו באוניה לכיוון נפולי אשר באיטליה שם הגענו לנמל חיפה, התיישבנו ביקנעם עילית וגרנו בשיכון חדש, גדול ומרווח, מפני שהיינו משפחה גדולה.

 
אני ומשפחתי – הוריי, אחיי וסבי וסבתי מצד אמי עלינו לארץ יחד. אבי ז"ל, המשיך בפעילות למען קליטת עולים ביקנעם ושילב אותי בפעילות שלהם. בית הוריי היה מאוד פעיל, אליו נכנסו כל הזמן אנשים שהם עולים חדשים כדי לקבל סיוע בקליטה בארץ.
 
מנהגים במרוקו ובארץ – חג הפסח והמימונה
זכור לי שכל מוצאי שבת אבי ואמי אירחו בחדר, שהוא בסגנון מרוקו. היינו עושים הרבה "חאפלות". בכל שבת אמי הכינה חלות, שנראו כמו עוגות, וערכה שולחן מלא כל טוב. בפסח אמא שלי נהגה להכשיר את הבית, בעזרת שתי המשרתות שהיו לנו בבית. אמא רק בישלה. אנחנו כילדות היינו מבשלות בפסח עם סירי חרס את מאכלי פסח. בסוף פסח, ביום האחרון, נהגנו לחגוג את המימונה. הערבים השכנים נהגו להביא לנו בצאת החג חמץ – חיטה, חלב, דבש – ואמי הייתה עורכת להם סעודה עם מאכל של כבש וטנזיה. היהודים היו מבקרים אחד את השני.

 אמה של רחל ודודתה
 
בארץ אמא שלי המשיכה במנהג של המימונה ואני ממשיכה במסורת עד היום, יחד עם ילדי ונכדי, במנהג של חג המימונה שבו אנחנו אוכלים חמץ. המאכל שמאפיין את החג זו המופלטה, שעשויה מבלילה של בצק מהיר שמטוגן על המחבת ועטוף בדבש וחמאה. נלווים אליה מתוקים, כמו ריבות ועוגיות מרוקאיות.
 
הגשמת חלום
המשכתי את לימודי היסודיים בארץ ביקנעם עילית, אחר כך למדתי בכפר יהושע וסיימתי בקריית מוצקין את לימודיי בתיכון. נישאתי בחיפה באולמי גיל, בשנת 1971, ונולדו לי 3 ילדים: רינת, רונן וזהבית. זכיתי לנכדים, הגדולה שבניהם שירז, והקטן יהלי.
 
בן זוגי נולד בקריית חיים, בן למתיישבים הראשונים בקריית חיים ואנחנו היום דור שלישי בקריה. השלמתי את לימודיי באוניברסיטה הפתוחה, עבדתי בחינוך במשך 40 שנה וזכיתי להגשים את חלומה של אמי: הקמת משפחה בארץ ישראל.
 
מלחמת ששת הימים
הייתי בת 14 כאשר פרצה המלחמה, שהינו במקלט בבית הספר היסודי. החוויה הכי עמוקה שלי היא כששמעתי את הרב גורן תוקע בשופר בכותל לאחר שהצנחנים כבשו את הכותל ואת כל ירושלים, בכך זכיתי בחלום של כל יהודי של אחדותה של ירושלים.  
 
העשרה
אליאנס: "רשת בתי ספר יהודיים צרפתיים שהיו  בכל העולם וגם בקזבלנקה"
כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית – Alliance Israélite Universelle – "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות. מקום מושב ההנהלה העולמית היה בתחילה ונשאר עד היום בפריז".
 
תשע"ו

מילון

בית ספר אליאנס
רשת בתי ספר יהודיים צרפתיים שהיו בכל העולם וגם בקזבלנקה כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, בצרפתית - Alliance Isra?lite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון תרבותי יהודי הפועל במספר ארצות. מקום מושב ההנהלה העולמית היה בתחילה ונשאר עד היום בפריז.

ציטוטים

”"הכל יהיה בסדר, אל תדאגי, נסתדר !!"“