מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדות בצל השואה

סיפורה של יפה לסטר

הנני ילידת 1941 ,הורי נולדו וגרו בוורשה שבפולין. בסוף שנות השלושים השלטון בגרמניה נעשה נאצי אחרי בחירתו של אדולף היטלר . משפחתנו הייתה דתית הסבים והסבתות שמרו על המסורת באדיקות . ההורים שמעו על כל מיני ידיעות שמצב היהודים בפולין בכי רע , רעב ורדיפות וגירוש החל .

ההורים החליטו לברוח מפולין ארזו מעט מטלטלין ויצאו למסע ארוך. מאחור הם השאירו את כל המשפחה בתקוה לראות אותם בעתיד.

המלחמה פרצה בשנת 1939 אלפי יהודים התפזרו בכל אירופה , הגרמנים אספו עשרות אלפים של יהודים למחנות ריכוז והשמדה, מחנות שעשו ניסויים על אנשים שם הרופא לשמצה היה מנגלה. אנשים הועברו למחנות ברכבות משא בכפור אימים עמדו כל הדרך עם ילדים וזקנים , הרבה נפטרו בדרך וכשהגיעו למחנות חלקו אותם לצריפים עם דרגשים צפופים , עבדו עבודות פרך , אנשים שהגיעו הוכנסו לתאי גזים בהסוואה של מקלחות ומתו בייסורים.

הורי המשיכו בבריחתם לכיוון מזרח אירופה שבה הגרמנים עדיין לא הגיעו. בסוף הגיעו לעיר בשם טשקנט .שם חפשו כל עבודה כדי להתקיים בכפור העז .

אני נולדתי ב-17.5.1941 בתנאים של מלחמת עולם. לכולם היה קשה, במיוחד ליהודים שרעבו ללחם, ללא עבודה ומידע מה נשמע וקורה למשפחה שנשאר מאחור.חיו מהיד לפה בכפור של טשקנט סחבו דלי מי ממרחק רב.

המלחמה תמה בשנת 1945 ואנשים התחילו לצאת ולחפש מקום חדש . הגענו לגרמניה למחנה עקורים של יהודים שהתקבצו מכל האזור בשם ברגן בלזן שהיה בזמנו מחנה השמדה לשמצה . שם נולד אחי בשנת 1946 .שהינו שם עד שנת 1951 היו שם גני ילדים כתות לימוד לעברית תאטרון (יש היום ארגון יוצאי ברגן בלזן שנפגשים מס' פעמים בשנה בחגים , טיולים. שבה עלינו ארצה. שהינו במעברה שנקראה "מחנה ישראל"שליד לוד המעברה הייתה בזמנו בסיס צבאי של הבריטים. שם היה בית ספר יסודי , תנועת נער היינו עד 1959. בשנת 1959 עזבנו את המעברה והתגייסתי לצבא אחרי השרות הצבא התחתנתי והקמתי משפחה לתפארת בעל ושלש בנות. בעלי עבד בהתחלה כמלטש יהלומים ואחר כך פתחנו סוכנות לקבלת כביסה, בהתחלה גם אני עזרתי בחנות אחר כך עבדתי בחברת ביטוח שילוח הראל בע"מ, במשך 20 שנה.

נולדו לנו 3 בנות ,ששרתו בצבא למדו באוניברסיטה, אחת גם קצינה. כולם נשואות עם ילדים . יש לי נכדים שהם חיילים .

מילון

ברגן בלזן
יפה דיברה וסיפרה על חייה בתקופת השואה. השנה הכיתה שלי ערכה את טקס יום השואה והגבורה בבית הספר. מיפה למדתי שברגן בלזן היה מחנה השמדה עליו קראנו יחד באינטרנט.

ציטוטים

”נקווה ששלום ישרור באזורינו ונדע כבר שקט לעם היהודי.“