מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

ילדותה של סבתא עדינה

%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%a3 img_6647
החיים בילדותי

אמי מעתוקה ז"ל הכירה את אבי יוסף יצחק ז"ל בישוב קדימה והשניים התחתנו בצריף בישוב. סבתא עדינה נולדה בשנת 1960 בישוב קדימה. בשנים אלו, היו צריפים קטנים בגודל חדר אחד כשכל המשפחה לנו באותו חדר וההפרדה הייתה עם וילונות. אני, עדינה, הילדה השלישית במשפחה מתוך שישה אחים.

התנאים בצריף לא היו קלים, השירותים היו מחוץ לבית בתוך בור ואפילו לא היה חשמל, היו עששיות (כלי תאורה קטן שבו פתיל דלוק טבול בחומר בערה) שעבדו על נפט, מים חמים לצורך מקלחת היו רק באמצעות חימום המים על הפתילייה שאותה שפכו לתוך גיגית. מקלחת אושרה רק פעם בשבוע לכלל המשפחה. בשיטה זו של חימום המים נעשתה גם למטרות כיבוס הבגדים.

החיים בתקופה של סבתי היו שונים לגמרי מהתקופה הנוכחית: השתמשו בפתיליות לבישולים (כלי בישול שבער על בסיס נפט)

%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%941

%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%94
"סיפולוקס"-בקבוק סודה
%d7%97%d7%9c%d7%91
כדי חלב

– גידלו בבית תרנגולות וירקות. – היו בשכונה הרבה ילדים ושחקו במשחקי חברה. – ארוחות הצהריים היו משותפות בין כל השכנים. – ילדי השכונה היו חיים באחדות, כל אחד היה מתארח באופן חופשי אצל שכניו. – אחים גדולים במשפחה או אפילו בשכונה שמרו על האחים הקטנים ולא היה פחד או דאגה. – בימים ההם שכן היה שכן, חבר היה חבר, אהבה הייתה אהבה.

בשנת שישים וחמש עברו לדירה בקדימה, סבתא למדה בבית ספר "אורים" שהיום הוא נקרא "יגאל אלון".

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים וסבא רבה ז"ל היה מגויס להג"א (יחידת צה"ל שטיפלה בנושא התגוננות אזרחית במלחמה) היה לו חמור ועגלה והתפקיד שלו היה לפזר שקי חול לבתים, למקלטים שחפרו כל אחד מהבתים מתחת לאדמה, למטרת פיזור החול סביב בור המגן כהגנה בפני תקיפות המלחמה. הקניות היומיומיות של מצרכים בסיסיים כמו לחם, נפט וקרח הייתה מתבצעת כך: היו מסתובבים עם חמור ועגלה, חלב היו מבאים לפתח דלת הבית כשהמוכרים היו עוברים בכל הבתים מידי יום.

בילדותי היתה בקדימה תנועת "הנוער העובד" שבראשה עמד דוד לילבר ז"ל שהיה מתייחס לכל ילדי קדימה כילדיו הפרטיים. הוא היה דואג לכולם. בתנועה היו נפגשים כל הילדים ועוסקים בפעילויות של ספורט, ריקודים, לימודים, טיולים, מחנות, אש לילה וכל זאת, אפילו בתנאי מזג אויר סוערים.

בשנת שבעים סבתא עבדה בגידול תותים אחרי הלימודים תפקידה היה לסגור ניילונים ולמיין תותים.

מומחיותה של סבתי הוא בבישול מסורתי של  מאכלי העדה העירקית

מצורף ספר המתכונים העירקי של סבתא עדינה

הזוית האישית

עדינה: הייתה לי חוויה נדירה שאי אפשר לחזור עליה. נוצר קשר מיוחד בלי כל הסובבים, כלומר המשפחה המורחבת. דניאל גילה סקרנות רבה לסיפורי ולסיפורי העבר, החוויות והווי החיים פעם. עבורי זה היה דבר אדיר, זה החזיר אותי בעוצמה רבה לעבר שלי, לבית הורי ולילדותי.

מילון

עששית
כלי תאורה קטן שבו פתיל דלוק טבול בחומר בערה-נפט

פתיליה
פתילייה היא כירה ניידת, הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות; בישראל הוא מכונה "נפט" אף כי אינו נפט אלא דלק המתקבל מזיקוק נפט. את הקצה העליון של הפתילה מדליקים על ידי גפרור וחומר הדלק עולה בפתילה בשל עקרון הנימיות, מתאדה ובוער. על מסגרת המתכת שמעל מניחים את כלי הבישול.

ציטוטים

”למדתי מסבתא ש"חשוב הקשר בין האנשים, האהבה והנתינה".“