מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא יהודית והנכדים יובל ולירון

אמי גידלה אותנו לבד עם הרבה אהבה והתמודדות לבד בחיים.

אחרי השואה ההורים שלי הגיעו מפולין ישר ליפו. גרו שם ביחד עם משפחה ערבית. שהמקלחות השירותים והמטבח היו משותפים. הבית היה קרוב לים. היות והייתי חולה רוב הזמן היינו צריכים לעבור למקום אחר. דוד שלי שגר בתל-אביב מצא להורים שלי צריף בשכונת נורדיה  שבתל-אביב לא רחוק מהם. שהשירותים היו בחוץ. אבא שלי היה עובד עירייה ואמא שלי עבדה כמוכרת בחנות.

ההורים של סבתא בלונה פארק ביפו

002

היידישע מאמא

אימא שלי ידעה לשיר שירים נהדרים ומרגשים. היידישע מאמא, צימוקים ושקדים, שירי פרטיזנים ועוד… שאותם אני שומעת מידי פעם. בבית בו גדלתי היה הרבה חום ואהבה. לאחר מות אבי, אמי גידלה אותי ואת אחותי לבד. האחיות והאחים היו בקשר איתנו כל הזמן. דוד יצחק גר בת"א והשאר בקריות. בכל חופשה היו באים בני הדודים לצריף, והיינו נוסעים גם אליהם הרבה ברכבת.

בצריף בו גרנו היו מחממים את הדוד עם פרימוס. יום אחד ישבתי עם אחותי מול הצריף, אני בת 6.5 ואחותי בת 2.5, ופתאום יצאו הוריי כמו מדורה, הם נכוו קשה. אבי ניפטר לאחר מספר ימים כי הפצעים לא הגלידו בשל מחלת הסוכרת והכוויות הקשות. לאחר מכן עברנו לבניין בטשרניחובסקי שזה מול דיזנגוף סנטר.

בניין בטשרניחובסקי שזה מול דיזנגוף סנטר

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%943

אימא דיברה בשפת האידיש, שהיא שפה מקסימה והבנתי מה דיברו. הייתה לוקחת אותי להצגות ביידיש ב"אוהל שם". עד היום אני ממשיכה לשמוע וליראות הצגות ביידיש. את השפה הפולנית היו מדברים בכדי שלא הבין. הרבה סרטים של חוזליטו הייתי רואה… ובוכה… היה לו קול של זמיר. בחגים אמי הייתה מכינה מטעמים מיוחדים כמו: גפילטע פיש, אטריות לפסח, לביבות, חמין בשבתות, קרעפעלך ועוד… כמעט בכל חג היינו מכינים מזוודה ונוסעים ברכבת לקריות. חגגנו והיינו שמחים ועליזים. כשהיינו חוזרים, היינו עוצרים בכיכר דיזנגוף, קונים לחמניות ונקניק סלמי של "אס". היינו מגיעים הביתה, אמא הייתה מכינה כוס תה ואוכלים. אי אפשר לשכוח את הטעם…

אמי הגיעה מפולין. נולדה בעירה פרושניץ (פססניש). טרם פרוץ מלחמת העולם, 3 מהילדים הבוגרים יצאו לישראל כחלוצים. ושמם שרה, חיה, וישראל. עם פרוץ המלחמה ניסו הילדים בארץ לבקש שההורים יעלו ויתר בני המשפחה ואמי.

בהיותי בת 6 פרצה שריפה בצריף שאחותי הייתה קטנה ממני ראינו זאת ביחד. השריפה פרצה עקב פרימוס שהתפוצץ. אבא שלי ניכווה קשה ואמי פחות. נסעתי איתם לביה"ח הדסה . באותו זמן לאמי הייתה משפחה בקריית אתא. אח אחד ישראל (שרוליק)  ועוד שתי אחיות שבאו לא"י לפני השואה שרה לנטר וחיה קהת.

בת דודתי כששמעה על המקרה מיד באה לאסוף אותי ואת אחותי לחיפה בנווה שאנן. התארחנו שם תקופה ארוכה עד להחלמה. אמי דינה יצאה הביתה להמשך טיפולים. ואבי ישעיהו (שייקה) ניפטר בביה”ח. חזרנו הביתה מחיפה. מאז אמי גידלה אותנו לבד עם הרבה אהבה והתמודדות לבד בחיים.

לאחר תקופה קצרה מאוד היינו צריכים ועוד מספר משפחות לפנות את הצריפים. נתנו לנו דירה בבניין גבוהה בן 7 קומות. בקומה 5. כל הצריפים הורדו ובמקומם קם דיזנגוף סנטר.

האלבום של סבתא יהודית והנכדים

הזוית האישית

התאומים לירון ויובל כותבים

לסבתא יהודית היקרה,

אני שמח שהצטרפת לקשר הרב דורי. נהנינו מאד לעבוד אתך ולדעת על המשפחה שלך יותר דברים. היה לי כיף לבקר אתך בבית התפוצות. למדתי איפה גרת, ועל חפצים ששמרת עליהם. אני ממליץ על תכנית הקשר הרב דורי במיוחד עם סבתא כמוך כי את סבתא שלי ואני אוהב אותך. היית מאד לחוצה מהכתיבה ולפעמים קצת הקשנו עלייך אבל בסוף הצלחנו בעבודת צוות עם סבלנות ועזרה של אתי. אנחנו נתגעגע לבואך לבית הספר בימי שני. תודה לך על עצם היותך סבתא שלנו, סבתא שדואגת לכולם גם ברגעים הכי קשים. תודה ובאהבה מלירון.

לסבתא יהודית,

כשעמית ודין השתתפו אתך בקשר הרב דורי חשבתי איך יהיה לי לשתף אותך בתוכנית. גיליתי שהיה לי מעניין לשמוע את כל הסיפורים שסיפרת על מקום הולדתך, איך גדלת, במה שיחקת. היה לי כיף שביקרנו ביחד בבית התפוצות. אני אתגעגע לצאת בימי שני לקשר הרב דורי. למדתי עלייך ועל המשפחה שבאת ממנה. אני ממליץ על הקשר הרב דורי כי זה כיף לעבוד עם סבתא כמוך. אני רוצה להודות לך על שבאת לבית הספר כל שבוע, ישבת אתנו וסיפרת לנו את כל הדברים. תודה מנכדך האוהב, יובל

מילון

אַ ײִדישע מאַמע
אַ ײִדישע מאַמע (קרי: "אַ יִידִישֶה מַאמֶה"; ביידיש: 'אמא יהודייה') הוא שיר יידי שנכתב והולחן בארצות הברית על ידי המשורר היהודי-אמריקאי ג'ק ילן (Yellen). השיר, במנגינתו של לב פּולק (Lew Pollack), התפרסם כוודוויל החל משנת 1925 על ידי האמנים בל בייקר וסופי טאקר ומאוחר יותר על ידי האחיות ברי.

ציטוטים

”אמי גידלה אותנו לבד עם הרבה אהבה והתמודדות לבד בחיים.“