מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חוויותיה של שפרה מכפר חב"ד

מסיבת הבת מצווה שלי זכורה כחוויה מיוחדת בזכות השותפות והאחדות בין אנשי הכפר.

שלום, קוראים לי שפרה אהרונוב נולדתי בבית יולדות שברחובות בתאריך כ"ח סיון ה'תשט"ו

משפחתי

להוריי צבי הירש ואידה רבקין. אחותי הבכורה שמה בתיה, לאחי קוראים מוליק ואני הקטנה במשפחה. משפחתו של אבי התגוררה בקלימוביץ שברוסיה. לסבי קראו יחיאל יוסף ולסבתי שיינא, משפחתם מנתה 6 ילדים – פריידע הבכורה הנשואה למשפחת לוין, אבי הלוא הוא צבי הירש, גיטה הנשואה למשפחת צייטלין, זושא בעל המסעדה בתל אביב, רחל הנשואה למשפחת רייכמן, חיים מנהל קייטרינג רבקין בכפר חב"ד.

העלייה לארץ

כשהגיעו הזמנים הקשים ברוסיה הקומוניסטית, ברחו הוריי לארץ ישראל עם פספורטים מזויפים. בדרך היו להם כמה עצירות: באוסטריה, שם נולדה אחותי הבכורה בתיה; מאוסטריה המשיכו לצרפת, לשם הגיעו רובם של משפחות הקהילה שברחה מאימת הפרעות, ומשם עלו הוריי לארץ ישראל.

הקמת כפר חב"ד

הם הגיעו לכפר חב"ד עם קבוצת אנשים, שיחד הקימו את הכפר, הם לא היו רבים, רק כמה עשרות בודדות. הם השתכנו בבתים נטושים של ערבים שאפילו שירותים לא היה בהם. רק לאחר זמן רב הועילו אנשי הממשלה לבנות בתים לתושבים והם היו נראים ממש אותו הדבר כולם. לאחר שהמשפחות השתכנו שם, כל משפחה הרחיבה את ביתה לפי צרכיה.

משפחתי הוסיפה עוד חדר ומרפסת, בתקופה זו אני כבר נולדתי. הכפר התפתח לאיטו: לא היו כבישים, בתי הספר היו בצריפים; הייתה מכולת אחת שקראו לה בלניצקי ואמי עבדה שם כקופאית. את השידור הראשון ששודר בשידור ישיר מהרבי לכפר חב"ד מהרבי, עשה אחי מוליק. ב- 4 לפנות בוקר התעוררו כל תושבי הכפר והגיעו לשמוע את הרבי ! זה היה מדהים!!

חוויות ילדות

הילדות עברה עליי בנעימים. זכור לי שיר ערש מיוחד שאבי היה שר לי. כשהגיעה ה"בת מצווה" שלי, אני זוכרת אותה כתקופה מהממת. הסיבה העיקרית שהובילה את הבת מצווה לרמה גבוהה הייתה השותפות והאחדות בין אנשי הכפר. לא היה בזמני קייטרינג, ולכן כל השכנים עמלו והכינו מאכלים לקראת הבת מצווה. אני כבר ידעתי לאפות, והכנתי עוגות ממש טעימות עם קצפות מיוחדות. האירוע עצמו היה בחצר ביתי, היה לנו בחצר פרדס קטן של עצי אורן מקסים ביופיו והאירוע נצרב בזיכרוני כבת מצווה מושקעת מאוד וטעימה במיוחד!

בתקופה זו אמי עבדה כטבחית בישיבה של הכפר. היא הייתה עובדת קשה מאוד והמנהל כל הזמן היה אומר לה שהיא לא צריכה להשקיע כל כך, ממילא הבחורים לומדים כל היום. אך אמי סירבה בתוקף וענתה למנהל: הבחורים יהיו תלמידי חכמים והם צריכים לאכול טוב כדיי להיות חזקים וללמוד טוב. היא עבדה שעות נוספות עבור כך. אהבתי מאוד לבוא לישיבה ולראות את אמי מכינה אוכל וכמובן שגם הייתי נהנית לעזור לה.

כשהתבגרתי, למדתי סריגה אצל מדריכה ששמה מרים. אמי תפרה לי את כל הבגדים, וכשידעתי כבר לתפור ברמה מספיק טובה הייתי עושה זאת בעצמי. האוטובוס היה נכנס לכפר כמה פעמים ביום. הייתי נוסעת באוטובוס לתל אביב לקנות צמר, ונסיעה זו לכשעצמה הייתה חוויה מיוחדת.

כשלמדתי בבית הספר הגיעו לכפר חב"ד הרבה עולות חדשות מהרבה ארצות והייתה להן פנימייה. במסגרת הפנימייה הביאו להן הקרנות של סרטים ואנו, בנות בית הספר, היינו מצטרפות. ההקרנה הייתה באחת הכיתות. כדי שיהיה יותר מקומות ישיבה, היו עושים כעין קומה שניה של כסאות מעל שולחנות. באחת הפעמים ישבנו אני וחברתי ב"קומה השנייה" קרוב לחלון,. באמצע הסרט פניתי לשאול משהו את חברתי, הסתובבתי אליה ופתאום גיליתי שהיא לא לידי, והכיסא שעליו ישבה נעלם.. היינו בקומה השניה של הבניין! נבהלתי מאוד וצעקתי, כי הבנתי שהיא נפלה מהחלון. מיד עצרו את הסרט והגיעו צוותי 'הצלה' למקום. ב"ה לא קרה לה כלום והיא יצאה מזה בריאה ושלימה, ומאז אותה הקרנה כבר לא עשו קומה שניה של כסאות.

במסגרת בית הספר מטעם משרד החינוך היה אסור לצאת לטיולים. ולכן ביום העצמאות היינו מקיימים את הטיול השנתי לכל בית הספר. ביומולדת ה 22 של המדינה לקחו אותנו לטיול שנתי של יומיים לאילת. עצרנו בעין גדי ומשם נסענו לאילת. בדרך ראינו באחת הצמתים גלגלי אוטובוס תלויים ובתוכם בצורת אש הספרות 22 לכבוד המדינה. זה היה מדהים! נסענו במין משאית מקרטעת שבתוכה היו שתי שורות של כסאות גב לגב, כדי לחסוך במקום. ישנו בחוף אילת עם שקי שינה. בזמני ממש לא היה מודעות לפחד ולא פחדנו לישון בחוץ עם שקי שינה על חוף הים.

מלחמות

ואז הגיעו המלחמות.

מלחמת ששת הימים לא הגיעה בהפתעה. עוד לפני המלחמה אבי בנה שוחה ענקית בחצר, כדי להתגונן מפני הטילים במהלך המלחמה שתבוא. השוחה שאבי בנה הייתה מאוד יעילה והרבה שכנים היו אתנו בשוחה בזמן המלחמה.

לאחר מכן הגיעה מלחמת יום הכפורים, היא הפתיעה אותנו לגמרי. באמצע תפילת יום כיפור נשמעה לפתע אזעקה, המון טנקים הגיעו לגייס את הגברים והם הלכו עם הטליתות לחזית. זו הייתה מלחמה קשה והיו בה הרבה חללים, אבל ב"ה שניצחנו!  בזמן המלחמה היינו צריכים לאטום את כל החלונות מפני מטוסי האויב, כדי שלא יראו שום שביב אור ושהאויב לא יידע היכן להפציץ..

המלחמה הבאה הגיעה לאחר הרבה זמן, כשכבר נולדו ילדיי. מלחמת המפרץ. באותה מלחמה היה איום של טילים כימים על ישראל. בעקבות זאת הצטיידנו במסכות חמצן,  והיה צורך לאטום את הבתים. האזעקה הראשונה תפסה אותי, כשהייתי  בשיחת טלפון עם חברתי, באמצע השיחה חברתי אומרת לי: "את שומעת"? ואני עונה לה: "כן". ואז תפסנו את עצמנו. בעלי לא היה בארץ באותם ימים, הייתי לבד עם הילדים בבית. רצתי מיד להעיר אותם ונכנסו בשניות לחדר האטום עם המסכות.

באחד מימי המלחמה, כשגרנו בבניין השיכונים , שני ילדיי היו בתפילה ופתאום נשמעה אזעקה,. נבהלתי מאוד ורצתי עם הבנות למדרגות. לאחר כמה דקות ראיתי את בני חוזר עם ילדם של השכנים. ברגע שנכנס לבניין שמענו פיצוץ אדיר וקלטנו שהטיל התפוצץ בשדה הסמוך. הרבה חלונות התנפצו וזה היה ממש מפחיד! אח"כ יצאנו החוצה ואספנו את רסיסי הטיל.

כשסיימתי את לימודיי התחלתי לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב"ד. עבדתי שם במשך חמש שנים ומאוד נהניתי מעבודתי.

התחתנתי בד' שבט תשל"ו בגיל 21 עם יוסף יצחק אהרונוב באולמי "היכל הפאר" בתל אביב. רוב החתונות התקיימו בתל אביב או בבני ברק. היו כאלה שהתחתנו בבית הכנסת 'בית מנחם' שבכפר חב"ד. כשהכפר גדל והתפתח, החתונות שם התרבו ונערכו יותר אירועים בכפר עצמו. נולדו לי ארבעה ילדים מקסימים: שמוליק, חנה – אימא של שטערני, רבקה ובער.

בשליחות הרבי

לבעלי היה קשר ישיר עם משרדו של הרבי. הוא נסע בשליחות הרבי לרוסיה כדי להוציא את ספרי האדמו"ר הרש"ב.(רבי שלום דובער מליובאוויטש) באותה תקופה התארגנו לבר מצוותו של בני, שמוליק. רצינו לנסוע לרבי לבר מצווה אבל לא רצינו לחגוג לבד בלי בעלי. בעלי הגיע מרוסיה לניו יורק בהסכמתו של הרבי, ולאחר האירוע חזר לשליחותו.

לאחר עלייתו של הרבי לכס הנשיאות, התפתח מאוד נושא השליחות והחל להתקיים בכפר כינוס השלוחים אחת לשנה. עם זאת, היה מאוד מקובל לנסוע לרבי לחודש החגים.

ילדיי

שמוליק בני למד בחיידר אידיש וכשסיים את לימודיו בחיידר עבר ללמוד בישיבה בקרית גת. בער בני הצעיר הלך לבני ברק ולישיבה גדולה לקריית גת. חנה – אמך, למדה בבית רבקה בכפר חב"ד ולסמינר נסעה לאוסטרליה. רבקה גם כן למדה בבית רבקה בכפר חב"ד ובסמינר נסעה לצפת.

הזוית האישית

שפרה: ב"ה ילדיי נשואים כיום ופזורים ברחבי הארץ והעולם בשליחותו של הרבי, ואני רווה מהם ומנכדיי, רוב נחת!

מילון

מלחמת המפרץ
ב-17 בינואר 1991 במסגרת מלחמת המפרץ החל מבצע "סופה במדבר" במתקפת אווירית של כוחות קואליציה בת 34 מדינות את עיראק, לאחר שזו פלשה לכווית. מלחמת המפרץ הסתיימה בפורים תשנ"א-28 בפברואר 1991. במהלכה, שיגר צבא עיראק 39 טילי סקאד לעבר ישראל. בהיות גוש דן ריכוז האוכלוסייה הגדול במדינה (מלבד ירושלים, אליה נמנע הצבא העיראקי מלשגר טילים), כוונו מרבית הטילים לעבר גוש דן.

ציטוטים

”ב"ה ילדיי נשואים ופזורים ברחבי הארץ והעולם בשליחותו של הרבי.“