משפחת בר-נס בתכנית הקשר הרב דורי
רני בר-נס, סבא של עומר בר-נס מספר על חטיבת הצנחנים, על השתתפותו בקרבות בירושלים
ושחרור הכותל במלחמת ששת הימים
יוני 1967
מדינת ישראל מאוימת על ידי צבאות ערב במלחמת השמדה, צה"ל מגייס את כל כוחות המילואים. כל יחידה מקבלת את משימתה. היחידה שלי, גדוד 17 בחטיבה 55, היא חטיבת הצנחנים, מקבלת משימה לצנוח באל עריש בעורף האויב המצרי. התמקמנו בפרדס בגבעת ברנר, הצטיידנו.
כל אחד ארגן את הציוד האישי שלו ואת המצנח שלו. כולנו מוכנים לצאת לשדה התעופה בתל נוף לעלות על המטוסים. השעה שעת צהריים האוטובוסים מגיעים והכל מוכן ליציאה. ההרגשה מאוד מתוחה, שכן אף אחד לא יודע למה לצפות, ואז לפתע… שינוי בתוכנית ! מגיעה הפקודה לרדת מהאוטובוסים, ולפרוק את המצנחים.
אנו הולכים לקראת מהלך היסטורי, שחרור ירושלים !!! לכולם ברור שזוהי משימה חשובה מכל, עולים על האוטובוסים, בדרכנו לירושלים, רובנו צעירים מאד, לא מכבר סיימנו את שירות החובה, ולא מבינים עדיין את מלא משמעות הדבר. ההתרגשות גדולה, חוסר הודאות מתעתע בנו, ומחשבות רבות מתרוצצות בראשנו.
ירושלים !!!
הדרך הראשית לירושלים היתה מופגזת על ידי הירדנים, לכן עלינו אליה בכביש עוקף. הגענו לשכונת בית הכרם בשעות החשכה, כשהעיר כולה מופגזת. התמקמנו בתוך בתים ומקלטים עם משפחות המקומיים, תוך המתנה לפקודה, העברנו את הזמן במשחק עם הילדים ועם המשפחות, כאשר כולם שרויים במתח רב. הנוכחות שלנו הפיכה בהם הרגשה של בטחון ועוצמה. השעה שתיים אחר חצות, הגיעה פקודה לרדת לכיוון הגבול באזור מעבר מנדלבאום.
חצינו רגלית את שכונת מאה שערים, כשאנו משתדלים לא להיחשף לירדנים. הגענו אל הגבול באזור מעבר
מנדלבאום. מעבר מנדלבאום הנקרא גם שער מנדלבאום, שימש מעבר גבול בירושלים, בין ישראל לירדן, משנת 1948 עד 1967. שער מנדלבאום נקרא ע"ש מנדלבאום שמחה שביתו שכן סמוך למעבר.
בשנות מלחמת העצמאות, התנהלו קרבות עזים בין הישראלים והירדנים לשליטה על אזור מעבר מנדלבאום.
השטח מלא גדרות ועלינו לפרוץ אותן, למעבר כל הכוח שממתין אחרינו. 3 אנשים ואנוכי ביניהם, יורדים עם חומרי נפץ אל גדרות הגבול. הירדנים שמבחינים בנו מתחילים לירות לעברינו. אנו מפעילים את חומר הנפץ. ו…. אחד מתוך שלושת חומרי הנפץ לא התפוצץ. אנו יורדים פעם נוספת כדי להפעילו, והפעם כל הגדרות נפרצו, ובכך נפתחה הדרך לכל הגדוד להיכנס ולהתחיל בלחימה.
הירדנים שידעו כבר על בואנו המשיכו באש הכבדה. הפריצה מתבצעת בשלושה כוחות:
.1 גבעת התחמושת
.2 בית ספר לשוטרים
.3 השכונה האמריקאית שיך ג'רח
הקרבות באזור הגבול היו קשים. הכח שלנו שכבש את השכונה האמריקאית ושיך ג'רח עד מוזיאון רוקפלר, המשיך לכיוון לרכס אוגוסטה ויקטוריה, הר הצופים והר הזיתים.
הלחימה בתוך העיר המזרחית הייתה קשה ונמשכה כל הלילה. למחרת היום ירושלים היתה בידינו. כולל רכס הר הצופים ובית החולים אוגוסטה ויקטוריה. מלבד העיר העתיקה, שבין החומות. לאחר כיבוש הר הצופים ואוגוסטה ויקטוריה, ניתנה הפקודה המפורסמת של מפקד חטיבת הצנחנים מוטה גור, לכיבוש העיר העתיקה והר הבית. "… נוע נוע סוף !!!"
כל הכוחות היו מוכנים לפרוץ אל תוך חומות העיר העתיקה דרך שער האריות. המתח היה רב וההתרגשות לא פחות.
הזחל"מ של מוטה גור – מפקד החטיבה, כשבן צור, הנהג אוחז בהגה, פרץ את דלתות השער הענקיות, כשפניו לעבר הר הבית. הכח החל לנוע לעבר שער האריות, והטנק שהוביל את הכח נתקע בפתח השער. הצנחנים החלו לזחול מתחת לטנק ומצידיו כדי לעבור דרכו. להפתעתנו – לא היתה התנגדות רבה, מלבד מספר מוקדים שהיוו בעיה בהתקדמות. הלחימה בתוך השטח הבנוי היתה קשה ומסוכנת.
התקרבנו אל הר הבית, אל הכותל המערבי, ולעינינו נגלה קיר אבן ענקי, כשלידו בתים קטנים ורבים, החוסמים את הגישה אליו. בצורה מפתיעה גילינו שהרב גורן, הרב הראשי לצה"ל, חבר לכוחות כשספר תורה בידו האחת ושופר בידו השנייה.
כולנו הצטרפנו אליו בקולי קולות לתפילת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", שמחנו לראות את התרגשות תושבי ירושלים שהחלו להגיע אל קו הגבול כשברצונם להגיע אל הכותל. בתוך כל השמחה הגדולה התחילו להגיע אלינו ידיעות על החברים שנפלו או שנפגעו בגזרות השונות של הלחימה בעיר.
אותם חברים שהלכנו יחד דרך ארוכה. והחברות בינינו היתה חברות עמוקה. כאבנו הלך וגדל כשהתבהרו לנו מספר ההרוגים בקרב ושמותיהם. חברים אותם לא נשכח לעולם.
בתום ימי הלחימה, התאחדו כל הכוחות, ונפגשו כל חיילי החטיבה על רחבת הר הבית, לטקס קידוש דגל החטיבה.
בעיצומו של קרב על רכס הר הצופים
אל העיר העתיקה לאחר כיבוש הר הצופים
מהר הצופים לכיוון שער האריות
חוזרים אל הכותל לקראת הטקס
קישור ליחידת הלימוד – הקטלוג החינוכי של משרד החינוך – יום ירושלים
העשרה
"הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-72 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל. המטרה העיקרית של צה"ל בהגנה על ירושלים הייתה מניעת נפילת מובלעת הר הצופים בידי ירדן, ומניעת מחטפים ירדניים בשטחה של ישראל". ויקיפדיה
תשע"ו
מילון
מעבר מנדלבאום
המקום שימש מעבר גבול בירושלים, בין ישראל לירדן מ1948 עד 1967. נקרא על שמו של שמחה מנדלבאום שביתו שכן סמוך למעבר.
הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים
הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-72 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל. המטרה העיקרית של צה"ל בהגנה על ירושלים הייתה מניעת נפילת מובלעת הר הצופים בידי ירדן, ומניעת מחטפים ירדניים בשטחה של ישראל.
ציטוטים
”הפקודה המפורסמת של מוטה גור "נוע נוע סוף !"“
