מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עליתי כילדה מרומניה לישראל

החיים בארץ כעולה חדשה

נולדתי בשנת 1947 ברומניה בעיירת נופש שנקראת גורה הומורה על שם הנהר הומור שחצה את העיירה בשלושה מוקדים. העיירה הייתה מוקפת הרים בעלי יערות, מעיינות וכו'.

השלטון באותה תקופה היה קומוניסטי ועד העלייה ארצה שרנו את ההמנון כל בוקר בבית הספר וענדתי את העניבה האדומה של הנוער הקומוניסטי. למדתי בבית ספר גוי וההורים שלי שחדו את המורים כדי שיתנו לי את האפשרות לא לכתוב בשבת. כמחצית הכיתה הייתה מאוכלסת ביתומות מלחמה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

העלייה לישראל

בשנת 1958 היינו בין המשפחות הראשונות שקיבלו אישור כניסה לארץ. זכור לי היום שבו נפרדנו מהעיירה כאשר כל יהודי העיירה באו לתחנת הרכבת להיפרד מאיתנו. שלושה ימים ושלושה לילות לקח לנו להגיע ברכבת מגורה הומורה לבירת רומניה בוקרשט ואז ראיתי בפעם הראשונה מכוניות, חשמליות, מוצרי חשמל כגון: מקרר, תנור חשמלי וכו'. משם נסענו ברכבת לבודפשט בירת הונגריה. שם עלינו על מטוס אל-על שהביא אותנו בבטחה לשדה תעופה בן-גוריון בתל אביב. זכור לי שבמטוס חילקו לנו מסטיק "עלמה" שלא ידענו מה לעשות איתו.

כאשר נחתנו סוף סוף בישראל בשדה התעופה העלו אותנו למשאיות ושם ביקשנו להגיע לקריית ים והאנשים שהעלו אותנו למשאיות טענו שהם מסיעים אותנו למקום הקרוב ביותר לקריית ים – קריית גת. בשנת 1958 קריית גת הייתה שממה והיו בה מספר צריפונים אסבסטוניים ושלושה מבנים ללא חלונות ודלתות, באחד מהם קיבלנו דירה קטנה. בדירה היו ארבע מיטות ברזל, שולחן קטן, שני כסאות, ארבע צלחות פח וארבע ספלי פח. הבאנו איתנו שני ארגזים מרומניה עשויים מעץ ששימשו לנו במשך שנים כארונות.

 

מקור פרנסה לא היה בקריית גת וכל היום היו תהלוכות של אנשים שצעקו "לחם, עבודה" אותנו הילדים הכניסו לכיתה אחת ללא הבדלי גיל או מוצא. היה שם ריכוז תפוצות עצום: מרוקאים, תוניסאים, עיראקים, קוצ'ינים, רומנים, הונגרים, פולנים וכו'. כל עלייה לימדה את העלייה החדשה עברית.

בית ספר תיכון דתי לא היה שם ולכן למדתי במרכז שפירא אשר בעין צורים (שהיה בית ספר חקלאי), לשם נסענו באוטובוס צהוב שמומן על ידי העירייה. יש לציין שכל בוקר היו מביאים לנו לבית הספר שוקו ולחמניה ולאחר מכן גם ארוחת צהריים, זה היה מקור האוכל היחיד של ילדי העולים, בהמשך קיבלנו גם ספרי לימוד. רוב הלימודים בבית הספר החקלאי התנהלו בחוץ מתחת לעצים, גידלנו פרחים והיה כיף ללמוד שם.

בזמן לימודיי באוניברסיטת בר אילן הכירו לי את בעלי לעתיד עו"ד יוסף קפלן שסיים את לימודי המשפטים, בזכותו עברתי לעיר הקודש ירושלים הבירה. לימים הבאתי את יתר משפחתי לירושלים את הוריי ואחותי. בתחילה עבדתי בתור ספרנית בספרייה בג'ראר בכר, בהמשך בבית החולים אלי"ן ולבסוף בבית החולים שערי צדק כחשבת שכר.  במשך השנים נולדו לי ארבע ילדים – שלושה בנים ובת. ששמותיהם מורכבים מהאות הראשונה של שמי (א') ושל שם בעלי (י').

הזוית האישית

אסתר קפלן: יש לי ארבע ילדים – שלושה בנים ובת. ששמותיהם מורכבים מהאות הראשונה של שמי (א') ושל שם בעלי (י').

 

מילון

אסבסטוניים
לוחות מתכת שבנו מהם בתים בתקופת העלייה לארץ

ציטוטים

”...בעלי לעתיד עו"ד יוסף קפלן שסיים את לימודי המשפטים, בזכותו עברתי לעיר הקודש ירושלים הבירה.“