מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

העגילים של ז'ני

התמונה צולמה בבית התפוצות
העגילים שנמצאו בעקבות החלום
החלום שבעיקבותיו נמצאו העגילים

העגילים של ג'נטה – ג'ני

שמי ז'נטה (ז'ני) יורגראו בת 70 מאשדוד אימא ל 3 בנים וכיום 9 נכדים וזהו סיפורי:

בשנת 1939 כשהתחילה המלחמה השניה באוסטרו הונגוריה, הגרמנים נתנו הוראות שכל היהודים יתאספו בכיכר המרכזית בסמוך לעירייה באזור של טרנסילבניה ששייך כיום לרומניה.

לאחר מחצית שעה גם סבא שלי וכל 13 ילדיו התאספו לכיכר המרכזית עם חבילה קטנה ביד, באותה הם תקופה יצאו למחנה ריכוז מיידנס (אושוויץ).

כשהייתי בת 8 והיה באותו האזור (טרנסילבניה) חתונה של הילדה היחידה שנולדה לפני המלחמה, היא הצליחה לשרוד במשך שלוש שנים בכך שהסתירו אותה ואת אימה מתחת לעץ הכי רחב ביער. מזונם היה שורשים של העץ ופעם לכמה שבועות סיר של שעועית בלבד שנתן להם גוי. הגוי לפעמים היה משתכר ופולט ליד הגרמנים שהוא מסתיר משהו ביער.. כשהגרמנים הבינו שהן נמצאות ביער הם חיפשו אותן אך לא מצאו את המחבוא שלהן (העץ שמתחתיו הן מסתתרות). הגוי חפר בשבילן מנהרה כדי שהן יצליחו לברוח מהגרמנים כאשר הגרמנים ימצאו את המחבוא ובסוף לחזור.

כשנגמרה המלחמה גם הן חזרו הביתה. אחרי הרבה סירובים שאבי קיבל לבקר את המשפחה מהצד השני של הגבול אבי הצליח לקבל אישור לנסוע לחתונה המיוחדת.

בלילה הראשון שהגענו אני חלמתי שבא אליי זקן לא גבוה עם זקן ג'ינג'י וחצי חזייה על הראש (כיפה) שלא ידעתי מה פירושו. בחלום חלמתי שהוא ביקש ממני לצאת מהחצר של הבית להיכנס לפרדס שגדלים בו אגסים שצבעם ירוק ובשרם ורוד שגדל רק באזור ההוא בטרנסילבניה ולחפור מתחת לעץ השביעי.

למחרת, סיפרתי לאמי על החלום אבל היא לא התייחסה לסיפור של ילדה קטנה. בלילה השני שוב חלמתי את אותו החלום של אותו זקן אבל הפעם הוא קצת כעס כי לא עשיתי מה שביקש והפנה לי גב. שוב סיפרתי לאמי על החלום ושוב היא לא התייחסה, לילה שלישי הזקן נתן לי אגס אחד ולא דיבר איתי בכלל. למחרת שסיפרתי לאמי אח של אבי שמע את הסיפור וביקש ממני לספר לו שוב אבל לאט וברוגע שיבין טוב מיהו הזקן שהופיע בחלומי. אביו הדריך אותי וביקש ממני ללכת לישון מוקדם , באמצע הלילה העיר אותי מהשינה ובגלל שלא היה חשמל בכפר הוא הביא עששית וכלי חפירה , ירד גשם בלילה והאדמה הייתה רכה והתחיל לחפור ומצא שני כדים קטנים מחמר. הוא סגר את הבור ולמחרת לא ראו שהייתה חפירה. (זה היה יום ראשון שהגויים לא עובדים בפרדס).

חזרנו לבית ודודי שלח אותי לישון. מתברר שהזקן שפגשתי בחלום היה סבי שלא הכרתי אותו והמשפחה שחזרה חיפשו את הכדים הללו ולא מצאו את מקומם, שני הכדים היו אוצרות של המשפחה, באחד תכשיטים ובשני עיגולים של זהב. לאחר שיצאו 13 הילדים חזרו רק 4 ששרדו את המחנה השמדה. את דודי הכניסו לכלא בגלל החזקת זהב שלא דיווח עליו אבל בינתיים הספיק לחלק את התכשיטים, אמי קיבלה כמה זוגות של עגילים וצמיד שנשאר ברומניה. זוג אחד של עגילים אני איבדתי ושני זוגות שמרתי והבאנו ארצה, את עגילים אלו אני עונדת אותם כעת ואעביר לנכדות שלי בירושה. באומנות העגילים שייכים לתקופת הוויקטוריאני שחשובה מאוד באומנות, הם שווים המון מבחינה רגשית כי אין הרבה זהב והאבן הוא דיאמנט כי בתקופה ההיא לא ידעו ללטש בריליינט ועם אבן כזאת היו חותכים רק זכוכית. הגרמנים לא הצליחו להשמיד את כל העם היהודי ועדיין יש צאצאים ומי יודע עוד כמה אוצרות של היהודים מוחבאים.

הזוית האישית

זו שנתי השנייה בתכנית הקשר הרב דורי, השנה הגעתי לתכנית וכתבתי שני סיפורים, זה המוצג ואת הסיפור "פמוט של שבת". כל אחת למדה המון מאחת ומהשנייה סיפרנו סיפורים ולמדנו המון מושגי חדשים.

מילון

למחנה ריכוז מיידנס
אושוויץ

ציטוטים

”החלום הזה האיר את פניי במציאת העגילים שמוצגים “

הקשר הרב דורי