מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של ראובן פייזר

%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%a7%d7%95 img_0412-2
חייו של ראובן פייזר

רקע עלי

אני, ראובן פייזר נולדתי בשנת 1931, להורי, ילידי גרמניה, אריך ובתיה. אריך נולד בשנת 1906 ובתיה נולדה בשנת 1905. הם עלו לארץ כחלוצים  בשנת 1926 ו1928 ונישאו כאן. אבא השתלם עוד בגרמניה בגידולי הדרים ועבד בארץ בפרדסים של פרדס חנה. אמא שימשה לפני נישואיהם כשחקנית בתיאטרון האוהל. אני נולדתי בבית החולים העירוני הדסה בתל אביב. חייתי וגדלתי בפרדס חנה מגן הילדים, בית הספר העממי ובית הספר התיכון חקלאי במושבה פרדס חנה. ילדותי עברה את תקופת "המאורעות" שהיה העימות הקשה עם האוכלוסיה בדרך להקמת מדינת ישראל.

תקופת ילדותי

ילדותי עברה את תקופת המאבק עם האוכלוסיה הערבית "המאורעות", מלחמת העולם השנייה, השואה, תקופת המרי נגד השלטון הבריטי, ההעפלה ומלחמת העצמאות. כילד מתבגר הייתה לי מיודעות ושייכות ואירועים הסוהרים שהיו בשנות השלושים והארבעים של המאה עשרים.

נולדתי בבית עשיר תרבות .הורי הנחילו לי את השפה הגרמנית ליד השפה העברית. היה מקובל בביתנו לשוכח כמאת מידי יום על הספרים החדשים ותיאור ההלכי המלחמות שהיו בתקופתנו. במשך תשע שנים מגיל שמונה למדתי לנגן על כינור, שתתפתי בקונצרטים שהיו מתארגנים במושבה.

בית ספרי

למדתי בבית הספר העממי בפרדס חנה. למדתי שם 8 שנים (מכיתה א' ועד כיתה ח'). הכיתות היו עד שלושים תלמידים וכל כיתה הייתה קטנה מאוד. הלוח היה לוח שחור עם גיר. לציין, לא היה בתקופה ההיא שימוש ברדיו ולא בכל הבתים היה חשמל. ההורים שלי היו יוצאי גרמניה היו שוכרים בספריה המקומית כשלושה ספרים בשבוע ברבות ספרי מופת שאותם הכירו בסיפור לילדיהם. ספגתי ברבות השנים את התרבות הגרמנית בפרט ואירופית בכלל. בית הספר התיכון חקלאי  בתקופתי היה סניף של בית הספר ריאלי בחיפה ובתוספת לו גם לימודי חקלאות ומסיבה זו למדו בבית הספר התיכון – גימנסיה שנה נוספת סך הכל חמש שנים. היו לנו מיטב המורים שרבים מהם מבית הספר הריאלי בחיפה, למדנו אנגלית משובחת והספרות העשירה שלה בדרכים  מיוחדות ומדהימות, מדעים ולימודי חקלאות בתאוריה ובמעשה. במהלך הלימודים, היינו מגויסים להגנה ועסקנו בפעילות של תנועת המרי וההעפלה.

צבא

התגייסתי לצה"ל בשנת 1950, תקופת השירות הייתה של שנתיים. את המחצית השנייה שירתתי כסמל מודיעין באילת. לאחר סיום לימודי הרפואה שרתתי במילואים כרופא צבאי במלחמת ששת הימים ובמלחמת לבנון הראשונה.

האוניברסיטה

למדתי בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1953-1959. הייתה זו התקופה שלאחר מלחמת העצמאות. ירושלים הייתה חצויה והחלק המזרחי היה בשלטון ירדני. מוסדות הפקולטה לרפואה היו מפוזרים במקומות שונים בעיר. כדי לעמוד בהוצאות הלימודים נאלצתי לעבוד בעבודות רבות שונות במהלך הלימודים. קיבלתי גם מלגה באוניברסיטה. בזמן הלימודים נהגנו להשתתף ולהקשיב להרצאות בנושאים אחרים כגון: אומנות, פילוסופיה, היסטוריה ועוד. זכיתי לשמוע את המורים: פרופסור ארדון באומנות, פרופסור ישעיהו לייבוביץ בפילוסופיה, פרופסור אגרנט במשפטים ועוד רבים אחרים. חיי התרבות היו עשירים מאוד.

המשך חיי

לאחר סיום הלימודים התמחיתי בבית החולים רמב"ם בחיפה במיילדות וגניקולוגיה. נישאתי לאשתי לילי לבית רסין ונולדו לנו בחיפה הבנות נעמי ודפנה. בשנת 1967 כשסיימתי את ההתמחות ,עברנו לבית החולים העירוני ליולדות בקריה בתל אביב ונתמניתי כסגן מנהל המחלקה. בשנת 1981 התמנתי כמנהל המחלקה, אותה מחלקה, שבה נולדתי. נולדו לי בתל אביב הבת אביבה והתאומים ערן ודניאל. כיום יש לי כ- 8 נכדים (4 בנות ו4 בנים). אני נהנה לפגוש את קרובי משפחתי מידי שבוע ומשוחח איתם על דברים מרתקים ומעניינים במיוחד על מדינתנו ודברים אחרים הקשורים לחיינו. ישנם ימים בו אני נפגש עם אנשים מסוימים או קרובי משפחה רחוקים.

הזוית האישית

סבא ראובן: אני מאוד נהנתי לעבוד ולכתוב עם תמרי. תודה רבה!

תמרי: תודה סבא על תכנית מדהימה ונהדרת. נהנתי מאוד לכתוב איתך את סיפור חייך.

מילון

ההעפל
ההעפלה הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב⁻1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב⁻1948. היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית.

ציטוטים

”"מלחמה ועוד מלחמה שווה לילדותי"“