מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

תנועת הצופים של סבתי עליזה וולשטטר

20170124_142620-1-e1489570922342 20170117_141117
חוויות מתנועת הצופים

קצת עלי

שמי הוא עליזה וולשטטר, נולדתי בשנת 1944 בברית המועצות להוריי ילידי פולין שגורשו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. בסיום המלחמה בשנת 1945 הוריי אחי ואני חזרנו לפולין לחפש את המשפחה. אמי מצאה את הוריה וחלק מאחיה. המשפחה של אבי הגיעה לארץ עוד לפני קום המדינה.

הוריי רצו לעלות לארץ, אבל בארץ שלטו הבריטים והם לא הצליחו להשיג סרטיפיקטים (אישורי עליה). אחרי קום המדינה אבי התחיל בהכנות לעליה לארץ. בשנת 1949 הגענו לארץ באונייה "גלילה" דרך איטליה. הגענו לשער העלייה בחיפה וכמו שאר העולים הועברנו למעברה ליד לוד. זמן קצר לאחר מכן עברנו לתל אביב לדירת שני חדרים והול שבה כבר גרה משפחה אחת עם ילדה. נרשמתי לגן חובה, אחר כך המשכתי את לימודיי בבית ספר יסודי ובתיכון. התגייסתי לצבא, שירתתי בחיל מודיעין, תוך כדי שירותי בצבא למדתי בסמינר והוכשרתי להוראה.

על המשפחה שהקמתי

את בעלי ז"ל הכרתי במסיבה בכיתה י"ב, אחרי תקופה מסוימת של חברות נפרדנו ונפגשנו שוב אחרי כשלוש שנים וחזרנו, ומאז לא נפרדנו עד למותו, לפני 4 שנים. בעלי היה מנעולן ואביו היה המנעולן הראשון בתל אביב.

נולדו לנו שני ילדים בני הבכור יליד 1970 ובתי טלי, אמא של מיקה ילידת 1973. יש לי ארבע נכדות מקסימות, שלוש נכדות מבתי ונכדה אחת מבני. מיקה היא נכדתי הבכורה.

אחרי קריירה של 25 שנות הוראה, אני עובדת כמדריכה בבית התפוצות כבר 11 שנים. אני מדריכה, בין היתר גם את קבוצות משתתפי תכנית "הקשר הרב דורי", המגיעות לסיור לימודי בבית התפוצות.

הסיפור שלי – חוויות מתנועת הצופים של סבתא (גילאים 13- 17)

שבט הצופים שלי היה בתל אביב איפה שהיום נמצאת עיריית תל אביב, בכיכר רבין שנקראה בזמנו כיכר מלכי ישראל. ליד הצריף על גבעה שבה הייתה בריכת שחייה הראשונה בתל אביב שנקראה גן הדסה (בבריכה זו גם יצאנו מבית ספרנו ללמוד שחייה), במסגרת פעילותנו בצופים היינו גם באים לשחיות ליליות בקיץ. לשבט הצופים שלי קראו "שבט  דיזנגוף" על שמו של ראש העיר הראשון של תל  אביב.

מדוע החלטת ללכת לתנועת הצופים? היו חברים שהמליצו?

הרבה ילדים מכיתתי הצטרפו לתנועה ולכן החלטתי להצטרף גם.

אילו פעילויות היו עושים אז?

היינו נפגשים פעמיים בשבוע בימי שלישי ושבת. הפעולות כללו שירה בציבור, ריקודי עם, משחקים ושיחות בנושאים שונים. המפגשים היו חווייתיים ומהנים. בתקופת החופשים יצאנו לטיולים ומחנות עבודה (עזרה לקיבוצים שונים). מחנות העבודה זכורים לי עד היום כחוויה חברתית מהנה .

ספרי לי על חוויה ממחנה העבודה?

היינו יוצאים לחודש בקיץ, היינו משתכנים בבניינים בקיבוצים, בכל חדר היינו 4 בנות, הבנים היו בחדרים נפרדים, בכל בוקר קמנו בשעה מוקדמת מאוד (בסביבות חמש בבוקר) והיינו יוצאים לקטיף של פירות או איסוף ידני של תפוחי אדמה . היציאה לעבודה הייתה מוקדמת בגלל החום הכבד, בשעות הבוקר היה מגיע הטרקטור עם ארוחת הבוקר: כריכים ושתיה. לקראת שתיים עשרה בצהריים סיימנו את העבודה והלכנו לבריכה. את ארוחת הצהריים אכלנו בחדר האוכל של הקיבוץ. בכל יום אחר הצהריים ובערב היו פעילויות חברתיות שונות ומגוונות .

מדוע החלטת לעזוב את הצופים ?

באמצע כיתה י"ב היינו צריכים להתחייב ללכת לנח"ל ולקיבוץ. לא הייתי מעוניינת בכך רציתי לשרת בחייל אחר בצבא, רציתי לשרת בחיל המודיעין בגלל ידיעותיי בשפה הערבית שלמדתי בתיכון.

יש לי חוויות וזיכרונות טובים מתקופת הצופים. השיר הזכור לי מהתקופה הוא שיר של להקת הנחל – "יא משלטי"

יא משלטי – ותיקי להקת הנחל

הזוית האישית

סבתא עליזה: הקשר שלנו גם קודם היה הדוק ומופלא, נהניתי מאוד לספר למיקה סיפורים מעברי שהיא לא הכירה. שמחתי לראות את ההתעניינות שלה בסיפורים. אני מאחלת שהקשר בינינו רק יתחזק ויאריך ימים.

הנכדה: הקשר שלי עם סבתא מאוד חזק. נהניתי לשמוע את כל הסיפורים של סבתא וללמוד עליה עוד דברים חדשים, שאותם אני יכולה להעביר הלאה. אני מאחלת שהקשר יישאר חזק מאוד ועוד יתחזק.

מילון

הצופים
הצופים או בשמה המלא, "תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער בלתי-מפלגתית, שהיא כיום תנועת הנוער הגדולה בישראל, התנועה היא חלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית". התנועה מושתתת על ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים הבסיסים (ערכי הליבה: מעורבות חברתית, זהות יהודית, דמוקרטיה ורב תרבותיות ומידות הצופה (עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון ועוד

ציטוטים

” . לשבט הצופים שלי קראו "שבט דיזנגוף" על שמו של ראש העיר הראשון של תל אביב.“