מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור שאינו נגמר

אסתר לוי

סבתא נולדה בבית החולים בלינסון בפתח תקווה, בשנת 1946. שמה "אסתר" ניתן לה מאחות אמא, שנספתה בשואה יחד עם שאר משפחתה. סבתא למדה בגן במרכז גבעתיים, והיא אמרה שהיא אהבה מאוד לטפס, לצייר ולטפל בשובך היונים שהיה בחצר הגן. כשסבתא שלי הייתה ילדה בת שנתיים הוקמה המדינה. היא זוכרת שירד שלג ברמת גן בשנת 1950. החיים של הילדים בתקופת קום המדינה היו הרבה יותר מאתגרים מהיום.

המקרר בבית לא הופעל בחשמל אלא היה ארגז שבתוכו מים עם גוש קרח גדול (בלוק קרח) שאותו היה צריך להביא מהעגלה של מוכר הקרח שהכריז בקול על בואו. לא היה תנור אפיה אלא "סיר פלא" שזה סיר שאפשר להכין עוגות על הפתילייה. הפתילייה הופעלה באמצעות נפט ולא גז כפי שנהוג היום. את הנפט היה צריך לקנות ממוכר הנפט שעבר ברחוב והכריז בקולי קולות ובעזרת פעמון גדול על בואו ולסחוב את הנפט הביתה. את שעות הפנאי העבירו בקריאה. טלוויזיה לא הייתה אפילו בדמיון, ברוב הבתים לא היה רדיו וגם טלפונים (נייחים כמובן) היו נדירים ביותר. כשרצו ללכת לחבר הלכו, דפקו בדלת ושאלו אם אפשר לבוא. לא קבעו מראש ובטח שלא התקשרו לתאם. בין 2 ל-4 בצהרים כולם נחו בבתים. אף אחד לא העז לשחק בחוץ בשעות אילו. סבתא  למדה בבית הספר כצנלסון בהצטיינות ,ואפילו דילגה על כיתה ג' (גם כי היא מאד חכמה וגם כי היא הייתה הכי גבוהה…) סבתא אומרת שהשיעור הכי אהוב עליה היה מתמטיקה. בתיכון, כולם רצו לשבת לידה במבחנים וכולם היו ממש נחמדים אליה בזמן המבחן.

סבתא למדה אדריכלות בתיכון ואהבה מאוד את התחום הזה. היא ידעה שהיא רוצה להיות אדריכלית כבר מגיל צעיר, וגם היום עובדת בעבודה זו. במשך הרבה שנים סבתא שלי עבדה כמורה לאדריכלות. כשאמי והדודים שלי גדלו היא חזרה לעבוד בתכנון אדריכלי ובמקביל לחבר בחינות בגרות ובחינות להנדסאים באדריכלות. סבתא שלי מתכננת בעיקר בתי ספר וגני ילדים. כיוון שהייתה מורה במשך שנים רבות, בתי הספר שהיא מתכננת מאד שונים מהרגיל. הם מתוכננים לתת מענה לכל מה שהיינו רוצים בסביבת הלימוד, מרווחים ויפים. סבתא זכתה בפרס ארץ ישראל יפה על תכנון בית הספר התיכון במבשרת ציון. סימן ההיכר של בתי הספר שהיא מתכננת הוא מגדל שעון (כמו בבית הספר הדמוקרטי במודיעין שגם אותו היא תכננה).

סבתא מאוד אוהבת את המשפחה, בכל הזדמנות שתהיה היא תבלה איתנו לא משנה מה. בדרך כלל אנחנו עורכים שולחן גדול אוכלים ומדברים ביחד. החג הכי אהוב על סבתא הוא פורים, היא אומרת שהיא הכי אוהבת את פורים כי היא אהבה להכין תחפושות לבד. בילדותה כל התחפושות היו מיוצרות בבית והתחרות הגדולה הייתה על תחפושת מקורית ועל רמת הדיוק בהכנתה. בזמן שלמדה אדריכלות בטכניון היה נהוג שתלמידי האדריכלות מכינים תפאורה לעדלאידע בשם "ארכי פרחיטורה" שהפכה לשם דבר וכולם רצו להשתתף בה. סבתא  גם אוהבת את חנוכה וגם להכין סוכה בעצמה בחג סוכות (בעיקר לקשט אותה). בפסח הכיף הגדול היה לשחק באגוזים. את משחק האגוזים היא לימדה גם אותנו ואנחנו משחקים בו עד היום.

סבתא לא שרתה בצבא. היא הייתה בעתודה האקדמית ונישאה לסבא שלי מיד אחרי מלחמת ששת הימים. לפני שהיא סיימה את הלימודים אמא שלי נולדה. סבתא מאוד אוהבת לטייל ברחבי העולם, וביקרה כבר ביותר מ60 ארצות. בכל פעם שהיא חוזרת מטיול אנחנו זוכים לשמוע סיפורים ולראות תמונות מהמקומות המדהימים ביותר שאפשר. סבתא שלי הייתה באנטרקטיקה ומצד שני באלסקה. במזרח הרחוק, דרום אמריקה, אפריקה, איים באוקיינוס השקט כמו בורה בורה. כשאצלנו במשפחה מישהו אומר "בא לי", מיד מתקנים אותו שבאלי זה באינדונזיה. הטיולים שהיא בוחרת לטייל נוגעים בתרבויות השונות (הודו, יפן, בורמה, אינדיאנים באקוודור, קרנבל בברזיל ולעומתו גם הקרנבל בוונציה), בנופים עוצרי נשימה של טבע חי (למשל ספארי באפריקה, דובים לוכדים דגי סלמון באלסקה או מושבות פינגווינים עצומות באנטארקטיקה.) צומח כמו יערות הגשם בברזיל וקוסטה ריקה וטבע דומם כמו נהרות ומפלים אדירים, הרים ומדבריות, קרחונים ומצוקים. סבתא מאד אוהבת לצלם והתמונות מהטיולים מאפשרות לנו להצטרף לחוויה. סבתא הנהיגה מנהג במשפחה וכל נכד שמגיע לבר או בת מצווה נוסע איתה לטיול. שניים מהאחים שלי היו עם סבתא בטיול ספארי בטנזניה, עוד אח בסקי באלפים. אני ובן דוד שלי שנולדנו בפער של שנה בדיוק נחגוג איתה השנה בר ובת מצווה בטיול לתאילנד (לא מפסיקה להתרגש).

לסבתא יש 2 בנים ו- 2 בנות, 3 נכדות ו- 6 נכדים. שהיא מבקרת הרבה מאוד פעמים בחודש. אנחנו חוגגים יחד ימי הולדת וחגים. המפגשים תמיד שמחים ורועשים. סבתא לא יצאה לגמלאות ולא מתכננת עוד לצאת. היא עובדת מאד קשה, משקיעה המון זמן ואנרגיה בעבודה וחשה המון סיפוק עם כל פרוייקט שמגיע לסיומו עם המון מחמאות ותודות. זה לא מפריע לה לטייל המון, לקרוא, לצאת לבילויים והכי חשוב- להיות עם המשפחה.

הזוית האישית

מילון

בלוק קרח
שיטת קירור עתיקה שהשתמשו בה לפני שהיו מקררים.

סיר פלא
סיר שניתן לאפות בו ע"ג פתילייה

ציטוטים

”"טול קורה מבין עיניך" - קריאה לאדם שבא בטענות לאחרים לראות קודם את פגמיו שלו.“