מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסבים הגדולים ששינו את ארץ ישראל

סיפורם של שני סבא רבא רבא שלי - הרב שמואל סלנט ופרד קיש

בסיפור שלי אני רוצה לספר דווקא על דור אחר – על שני הסבא רבא שלי.

הסבא רבא הגדול שלי, הרב שמואל סלנט, בא לא"י בשנת 1840.

 

הוא בא מליטא ששם הוא חלה במחלת השחפת. הרופאים אמרו לו שאם הוא לא יחליף את מזג האוויר הקר והגשום, ימות מהשחפת. הם גם המליצו לו לעבור לגור בשוויץ כדי לטפל שם במחלה אבל הוא לא הסכים ואמר: "אם אני ממילא אמות, אמות בארץ ישראל". הרב שמואל היה תלמיד חכם והיה נחשב עילוי בישיבה.הוא הגיע לירושלים ושם נבחר להיות הרב הראשי של ירושלים, בשנות העשרים לחייו.

הרב שמואל היה מהמקלים ולא מהקיצוניים, לדוגמא: בערב שבת באה אליו אישה ממררת בבכי, שהכינה מרק עוף לכבוד שבת. האישה הייתה ענייה ומשפחתה אכלה פעם בשבוע בשבת, בשר. כשלא השגיחה, נפלו כמה טיפות חלב לתוך התבשיל. מה עליה לעשות? האם טיפות החלב יהפכו את הבשר ללא כשר ומשפחתה לא תוכל לאכול את המרק? הרב קרא לחלבן ואמר לו: "תגיד לנו את האמת, בכמה מים אתה מדלל את החלב שאתה מוכר?" החלבן אמר: "אני מדלל את החלב בכ-30% מים". הרב עשה חשבון ואמר לאישה :" אין מספיק חלב כדי להפוך את המרק ללא כשר, לכי הביתה ותני למשפחתך את המרק. שבת שלום!"

הרב היה אהוב מאד על תושבי ירושלים. כשעברו 30 שנים אמר הרב לקהילה: "עכשיו צריך לבחור רב חדש, אני מתפטר מתפקידי". הרב עמד על כך והקהילה בחרה רב חדש. הרב החדש כיהן כחצי שנה ואחריה נפטר. אז באו בני הקהילה לרב שמואל ואמרו לו שזה סימן משמיים ועליו לחזור לכהן כרב הראשי. ואכן, הוא המשיך בתפקידו ומת בשיבה טובה בגיל תשעים. מאז גרה משפחתו בארץ ישראל.

תמיר, נכדי, הוא דור שבעי בארץ.  הבריגדר פרדריק קיש הסבא הגדול השני של תמיר (מצד אבא) גם הוא קשור לתחילת ההיסטוריה הציונית בישוב הארץ.

 

פרד נולד למשפחה יהודית-אנגלית שלא הייתה חלק מהקהילה היהודית בבריטניה. לקריירה המוקדמת של קיש לא היה דבר עם עניינים יהודים או ציוניים. הוא שרת בצבא הבריטי והגיע לתפקיד קצונה, הוא הצטיין במלחמת העולם הראשונה וקיבל צל"ש מהצבא הבריטי.

אז איך אדם שכל חייו היו קשורים לאנגליה ולצבא הבריטי, הגיע לציונות?

ובכן, כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה, רצה קיש להירשם לבית ספר של פיקוד ומטה של הצבא הבריטי והוא עצמו היה בטוח שיתקבל כי קיבל צל"ש. וראה זה פלא הוא לא התקבל לבית הספר והסיבה הייתה: הוא יהודי. זאת הייתה הפעם הראשונה בחייו שבה שתקל בתופעת האנטישמיות והוא לקח את זה קשה מאוד.

חיים ויצמן, לימים נשיא המדינה הראשון, שמע שקיש עומד על פרשת דרכים בדרכו הצבאית ושהוא מאוד מאוכזב מכישלונו להתקבל לבית הספר פיקוד ומטה של הצבא הבריטי, והחליט לגייס אותו לתנועה הציונית.  הוא נפגש עם קיש ושכנע אותו שמה שחשוב ליהודים זו מדינה שבה לא תהייה אנטישמיות ושיהיה בית לכל היהודים בעולם. קיש השתכנע ועלה ארצה בשנת 1922 וקיבל תפקיד ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הוא עבד ביחד עם חיים ויצמן בבניין הארץ והכנת הישוב היהודי לקראת בואה של מדינת ישראל.הוא עשה זאת בלא מנגנון מתאים ובסיוע מספר מצומצם של עובדים. הוא עבד 18 שעות ביום, במרץ ובמהירות. הוא גילה נאמנות מלאה לויצמן, וראה את עצמו כאיש המופקד על היחסים על המשפחה הבריטית בארץ, הישוב היהודי והערבים. קיש כתב יומן משנות עבודתו בארץ, אותו הוא פרסם ב-1939 בשם :"יומן ארץ ישראל". היומן מהווה דין וחשבון מרתק על הפגישות שערך, הביקורים שעשה בכל רחבי הארץ והעזרה שהגיש לכל הישובים שהיו בראשית דרכם והיו זקוקים לתמיכה כספית. כהוקרה על מעשיו הרבים לטובת היישוב בארץ ישראל, הוקם בגליל כפר על שמו והוא כפר קיש, ובחיפה על הר הכרמל, יש שדרות המשקיפות אל הים התיכון ושמם שדרות קיש. בזמן מלחמת העולם השנייה הוא התנדב לשרת בצבא הבריטי כדי להילחם בגרמנים והיה קצין ההנדסה של המצביא הבריטי המהולל, מונטגומרי.

הוא נהרג כשרכבו עלה על מוקש במדבראל-עלמין, חודש לפני סיום מלחמת העולם השנייה.

מילון

הסוכנות היהודית
הארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל

ציטוטים

”הוא לא התקבל לבית הספר והסיבה הייתה: הוא יהודי“