מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הנער יעקב נג'את עולה ארצה

סיפור עלייתו של סבי יעקב בנערותו מפרס המוסלמית לארץ הקודש

החיים בפרס

שיראז היא עיר כפרית ושם למדתי, בבית הספר "אוצר התורה", שהיה מעין "חדר" היינו לומדים את כל המקצועות: עברית, תנ"ך ובעיקר לימודי קודש שאותם מאוד אהבתי.  חיינו בקהילה יהודית עם הקפדה על אורח חיים יהודי ומסורת יהודית. היינו חמישה ילדים, שתי אחיותי הגדולות היו נשואות ועלו 5 שנים לפנינו.

סיפור העלייה

כאשר הייתי בן 12 הגיעו אנשים לקהילה שלנו שנקראו "הקרן הקיימת" ועזרו לנו לעלות לארץ.הוריי החליטו להגשים את החלום ולעלות ארצה אל ציון ולהתאחד כל המשפחה יחד, ובכדי לעלות היינו צריכים להנפיק תעודת עלייה אך ביקשו מאיתנו להמציא שם משפחה (כי לא היה לנו שם משפחה אלא קראו לנו כבני אבינו לדוג': יעקב בן משאללה ) וכולנו ביחד בחרנו שם אופטימי "גם זו לטובה" כדי שהכל יהיה טוב במסענו לארץ.

בהתחלה יצאנו באוטובוסים וברכבות משיראז ומהיכן שהרכבת הורידה אותנו הלכנו ברגל עם כל התיקים והחפצים עד לאונייה שהעלתה אותנו ארצה .את המסע באונייה העברתי ברובו על הסיפון וחליתי במחלות ים.

הדרכון של סבי כשעלה מאירן

הקליטה בארץ

כשהגענו משפחתי ואני לקחו אותנו לשער העלייה בחיפה לא בחרנו לנו את המקום בו נהיה בארץ אלא רק אמרו לנו אתם בחיפה, המצב היה מאוד קשה בארץ, חיפשנו מה לאכול וכמעט לא היה כלום, לא היה את השפע שיש היום מה שנתנו לנו לאכול לחם עם מרגרינה וריבה ובעצם זו הייתה תקופת הצנע,לאחר פרק זמן אמרו לנו לעבור לראש פינה נתנו לנו צריף במעברה ,הצריף היה רעוע וקטן מאוד וחיינו בתנאים קשים. העלייה השפיעה עלי מאוד היה לי קשה לא התרגלתי לשום דבר כאן מכיוון שבאתי מארץ זרה.

כאשר התחלתי לדבר אנשים סביבי התפלאו מאיפה נער בן 12 שהרגע עלה לארץ יודע עברית ברמה כל כך טובה, החבר'ה במעברה כינו אותי "הילד שיודע לדבר עברית" והזהירו את כולם ממני.

ההתיישבות בארץ

דודי ואחי ראו שאנשים יוצאים מהמעברה ועוברים לגור בבתי קבע בתנאים טובים יותר,לכן הם דאגו לנו וסידרו למשפחתי ולי ולגור בבית בתל אביב בשכונת התקווה .

החיים בארץ

בגיל 18 הכרתי את אשתי רחל שגם היא עלתה מפרס והייתה במעברה, התחתנו בשנת 1960 וכיום יש לי 3 ילדים ו-7 נכדים ,השתתפתי במלחמות שונות , ועבדתי קשה כדי לפרנס את משפחתי.

אני גאה להיות יהודי ומודה לה' שמשפחתי ואני זכינו לעלות לארץ ישראל למרות כל הקשיים והטלטלות, אין כמו ארץ הקודש!

אהבתו של סבי לתנ"ך ולקודש לא פגה, ולכן שימש כבעל קורא בבית כנסת אשכנזי שרוב מתפלליו הם יוצאי פולין ונראה שהם התענגו כל שבת מקריאותיו בטעמים ספרדיים. ניתן לראות בכך קיבוץ גלויות מושלם.

הזוית האישית

אור: אני רוצה לאחל לסבי המון בריאות אושר ושמחה. ששמחתי מאוד לשמוע את סיפורו. למדתי ממנו שצריך לאהוב את ארץ ישראל ולהעריך את מה שיש לנו כי לא הכל מובן מאליו ,ולא לוותר גם כשקשה כי בסוף הדרך שווה את זה. ורציתי להגיד לסבי שאני אוהב אותו מאוד וגאה להיות הנכד שלו.

סבא יעקב: אני מאחל לנכדי, אור היקר שיהיה תמיד בשמחה,שלא יוותר על שאיפותיו, שיהיה גדול בתורה ושיגשים את כל משאלות ליבו לטובה ושאני אוהב אותו מאוד הוא האור שלי!

מילון

חושבש (פרסית)
תהיה שמח

ציטוטים

”"פקר-קון באדן הרפבזן" (פרסית) - "תחשוב קודם ואחר כך תדבר" “