מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים על פי סבתא סוניה

מעירק לישראל

החיים על פי סבתא

בית ההורים

שמי הוא סוניה, נולדתי במדינה עירק בעיר סלאמניה בשנת 1946. נקראתי על שם זה בגלל אחותי הבכורה שנפטרה שקראו לה סוניה ובזמן שנפטרה אימי הייתה בהריון איתי אז קראה לי בשמה לאימי קראו נרקיס ולאבי סימנה אנחנו 9 אחים ואחיות: הראשון "דויד", השנייה "חנה", השלישית זאת אני, הרביעית "שרה", החמישי "זאב", השישית "כרמלה", השביעי "מרדכי", השמיני "הרצל" והתשיעי "אבי".

%d7%94%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90

%d7%94%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%94
אבא שלי היה סוחר בדים. הוא טס לחו"ל למדינות ומכר שם, הייתה לו חנות גדולה מאוד של בדים ואימי הייתה עקרת בית. אני לא זוכרת הרבה מביתי ומהשכונה שלי בעירק אבל היתה לנו בריכת נוי עם עלי גפן מלמעלה כמו סכך בסוכה. השכונה בה התגוררנו הייתה שכונה של יהודים. אבא שלי היה רזה, גבוה, בעל עור בהיר. הוא היה אדם קשה אבל בנאדם טוב וישר, אף פעם לא שמעתי אותו מרכל. הוא לא אדם צבוע, הוא היה אדם טוב. ואמא שלי הייתה נמוכה, בהירת עור ומלאה. אישה שקטה וטובת לב. שניהם היו תמימים. ביום יום אכלנו שם קובה חמוצה, עלי גפן ממולאים יפרחה באורז ועדשים. בשבתות נהגנו לאכול קובה מתוקה. לא היה לנו מקום כמו היום לקנות את כל המצרכים היינו משיגים בעצמנו, מעבדים אדמות.

העלייה לארץ

עליתי לארץ ישראל בשנת 1951, שלוש שנים אחרי הכרזת המדינה כשהייתי בת ארבע. טסנו במטוס אמא, אבא, סבתא ו – 4 ילדים. עלינו לארץ כי הוריי החליטו. לא לקחתי חלק בזה, הייתי ילדה קטנה. היו לנו פרעות בעירק וגם היינו יהודים. למדנו את השפה בגן ובבית ספר. לאט לאט התרגלנו להיותנו עולים חדשים. בהתחלה גרנו באוהלים בשער העליה בעתלית, אחרי כמה חודשים העבירו אותנו לצריף מפח במעברת כברי, ליד קיבוץ כברי.

החיים במעברות

החיים במעברות היו קשים. לא היה לנו חשמל, מים. שירותים הלכנו לשדות לעשות את צרכינו. היינו הולכים קילומטרים להביא מים בפח. היינו מדליקים בתוך הצריפים עששיות עם נפט ויושבים מסביב. אמא שלי הייתה מבשלת אוכל על גחלים.

עוברים לשיכון

בשנת 1962, מהמעברות עברנו לשיכון בטרומפלדור בנהריה, לבית בגודל חדר וחצי, 40 מטר. היינו ישנים על הרצפה באותו חדר. תקופת הילדות שיחקנו בתקופת הילדות 5 אבנים, קפיצה בחבל, קלאס, תופסת ומחבואים. בשעות הפנאי ישבנו בצריף עם ההורים. למדתי בבית הספר היסודי רמב"ם בנהריה. למדנו שם עברית, חשבון, תנ"ך, התעמלות, חקלאות, תזונה ומלאכה. הייתי ילדה טובה ושקטה לא עשיתי בעיות. הכי אהבתי את המקצועות חשבון ותנ"ך. לא הייתה בתקופה הזאת תלבושת אחידה. היו לנו טיולים, אומנם לא כמו היום מתוכננים או כמה ימים, יצאנו בסביבה לים או לטבע לא משהו רחוק מידי.

היו מסיבות בחגים. לא חגגתי את הבת מצווה בתקופה הזאת לא חגגו את זה. המאכל האהוב עליי בילדות היה קובה מתוקה. עבודה ופרנסה בגלל מצב קשה שהיה בגיל 14 יצאתי לעבוד בחקלאות בשביל לעזור בבית, אחר כך עברתי בגיל 17 לעבוד במפעל טקסטיל בנהריה כדי לעזור למשפחה עם 12 נפשות, 9 ילדים אמא אבא וסבתא.

זכרונות משנות העשרים

בתקופה זו אני האזנתי למוסיקה עירקית ושירים בעברית של ארץ ישראל. רקדנו ריקודי צ'ופי, ריקודים קורדים, הורה והבה נגילה. תמיד כל החיים אהבתי לרקוד עם חברות או בבית, ביום העצמאות רקדנו ברחובות. היו זמרים מאוד ידועים כמו יפה ירקוני ובני ברמן, להקת התרנגולים ולהקת השלושרים. תקשרנו אני וחברותיי בעזרת מכתבים, מפגשים אחד עם השני פנים אל פנים.

אהבה ומשפחה

בעבר הקשר נרקם בין בני זוג בדיבורים, דיברו והכירו. את בן זוגי הכרתי בסוג של שידוך, כשידיד שלי אמר "חבר שלי ראה אותך הוא אמר לי שהוא רוצה להכיר אותך". אז הכרנו ונפגשנו לראשונה בתחנה המרכזית בנהריה. היינו חצי שנה בני זוג והתחתנו.

%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%90
נולדו לנו שלושה ילדים: הבכורה ניאורה לאחר מכן דאנה ואיציק ז"ל. יש לנו 4 נכדים 2 מניאורה ו-2 מדאנה ניאורה ובנותיה מתגוררות בנהריה, דאנה ומשפחתה בקריית ביאליק.

%d7%90%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a7-%d7%93%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%90

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%93%d7%90%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a7-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%90

הזוית האישית

העבודה הייתה חויתית אני ואימי שעזרה לי למדנו דברים חדשים על העבר של סבתא שלי היה כל כך כיף לחקור את סבתא שלי ליראות תמונות מהעבר שלה להבין שגם סבתא הייתה ילדה

מילון

אין
אין

ציטוטים

”העבודה הייתה חויתית אני ואימי שעזרה לי למדנו דברים חדשים על העבר של סבתא שלי.“