מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבתא ממקימי קיבוץ עין צורים

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa %d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90
מהולנד לעין צורים בישראל

נולדתי בשנת 1933 בהולנד בעיר אמסטרדם. הוריי עלו לארץ ישראל בשנת 1934 בהיותי תינוקת בת שנה. אבי זכה לקבל סרטיפיקט (תעודת עלייה לארץ) כי היה ציוני. בימים ההם כבר היה קשה לעלות ארצה.

בארץ גרנו בעיר חיפה בדירה קטנטונת עם זוג שכנים ומטבח משותף. העזרה ההדדית בלטה מאד בתנאים אלו. אמי התקשתה להתאקלם בארץ והשכנה עזרה לה ככל האפשר. אבי עבד בתחילה בסלילת כבישים ועד היום אני זוכרת את אצבעותיו הפצועות.

סבתא בילדותה

%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa

לימים עבר אבי לנהל את "ארגון הסוחרים" בחיפה. בהיותי  כבת 3 שנים, אמי ואני נסענו להולנד לביקור אצל סבא וסבתא ודודים שנותרו שם. לכל אורך הביקור לחצו על אמי להישאר באמסטרדם, כי התנאים היו יותר טובים מאשר בארץ. אך אבי שנשאר בארץ חיכה לנו עד ששבנו לישראל. תודה לאל שהגענו והמשכנו את חיינו בארץ.

באותם ימים התחילו שמועות על מצב היהודים בחו"ל. במהלך המלחמה, משפחתה של אימי נספתה ברובה בשואה. לאחר המלחמה עברנו לדירה נוחה והחיים זרמו ביתר נוחות. למדתי בבית ספר כי"ח (כל ישראל חברים) ולאחר מכן למדתי בסמינר לגננות. סיימתי את הלימודים, ולאחר תקופה קצרה שבה עבדתי כגננת, הצטרפתי לקיבוץ עין צורים. הקיבוץ הוקם בראשיתו "בגוש עציון" שנפל במלחמת השחרור. החברים נלקחו בשבי בירדן והיו כשנה שם. לאחר מלחמת השחרור חזרו החברים מהשבי והקימו מחדש את קיבוץ עין צורים בבקעת שפיר. הגעתי לקיבוץ בהיותי כבת 20.

עוד בחיפה הכרתי את אברהם (סבא) שהיה "קומונר" (מדריך) בבני עקיבא, ומכוון שהיינו חברים ורצינו להינשא, הגעתי גם אני לקיבוץ. עבדתי שנים רבות כגננת. הייתי הגננת הראשונה בקיבוץ ועסקתי בהוראה מתקנת  בנושאי חינוך שונים. סבא אברהם היה גזבר ומנהל חשבונות. הקמנו משפחה (חמישה ילדים, נכדים ונינים). כיום שתי בנות ומשפחתם נשארו בקיבוץ וממשיכים את דרכינו. כמו כן שני נכדים ונינים גרים איתנו בקיבוץ.

הזוית האישית

אלון למד מסיפורי ילדותה של סבתא, על הימים הראשונים של הקמת קיבוץ עין  צורים שלסבא וסבתא שלו היה חלק בהקמת קיבוץ זה בישראל.

עין צורים "תחילת דרכו של הקיבוץ הייתה ב-23 באוקטובר 1946, אז הוקם כנקודת היאחזות בגוש עציון. מקימיו היו חברי גרעין ה' של בני עקיבא ששהו קודם לכן בטירת צבי. במלחמת השחרור נפל הקיבוץ, כמו שאר יישובי הגוש, בידי הירדנים, והגברים ששהו בו נפלו בשבי ונלקחו למחנה השבויים במפרק עד תום המלחמה.

ב-1949 הקימו יוצאי עין צורים, שלא יכלו לחזור למקומם, יישוב חדש במישור החוף הדרומי, באתר בו שכן הכפר הערביסואפיר שרקיה שחרב במלחמת העצמאות, ובסמוך ליישובים זרחיה, שפיר ומרכז שפירא. חברי הקבוצה החליטו לקרוא ליישוב החדש בשם "עין צורים" כדי להנציח את היישוב המקורי. עם חידוש ההתיישבות בגוש עציון אחרי מלחמת ששת הימים, נוסד על מקומו ההיסטורי של עין צורים הקיבוץ ראש צורים. (ויקיפדיה).

מילון

סרטיפיקט
תעודת עלייה לארץ

עין צורים
קבוצת עֵין צוּרִים היא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, הנמצא במועצה אזורית שפיר, מדרום לעיר קריית מלאכי.

ציטוטים

”"בימים ההם כבר היה קשה לעלות ארצה"“