כֵּף סוּנְיוֹ
כֵּף סוּנְיוֹ (ביוונית מודרנית: Aκρωτήριο Σούνιο) הוא לשון יבשה בקצה הדרומי של חצי האי אטיקה ביוון, מרחק 69 קילומטרים דרומית-מזרחית לאתונה. הכף מפורסם בעיקר בשל שרידי המקדש העתיק לפוסידון, אל הים במיתולוגיה היוונית, המתנשא מעל שפת הצוק. (ויקיפדיה)
כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה
כֶּרֶם בֶּן זִמְרָה הוא מושב בגליל העליון ליד צפת השייך למועצה אזורית מרום הגליל.
המושב הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצת עולים מטורקיה. בראש הקבוצה עמד בנימין אשכנזי, שקיבץ מטעם הפועל המזרחי 7 משפחות נוספות (מש' רודיטי, מש' קזס, מש' רוזיו, מש' אשכנזי, מש' בן עזרא, מש' מילס ומש' בגא). בשנות החמישים הגיע למושב הרב מאיר יהודה גץ, אשר לימים היה הרב הראשי של הכותל. אל המשפחות המייסדות הצטרפו בשנת 1951 עולים מרומניה, ביניהם ניצולי שואה. בשנת 1952 הצטרפו למושב עולים ממרוקו. בתחילה נקרא המושב "הר אדום" על שם הכפר הערבי "ראס אל אחמר" שעל אדמותיו הוקם. המושב נקרא על שם התנא רבי יוסי בן זמרה הכהן, שקברו מצוי בתחום המושב. ויקיפדיה
מתוך:
נחושת זה כל הסיפור
כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא
כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בשנת 930 בקירוב. חוקרי המקרא רואים בכתב יד זה את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בשל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. לדעת חלק מהחוקרים, זהו ספר התורה שהרמב"ם העיד על דיוקו. (ויקיפדיה)
מתוך:
חלב – ארם צובא
כַּפְתָּן
הכַּפְתָּן הוא לבוש מרוקאי מסורתי המסמל את תרבות העם לעיתים בעיר קזבלנקה וגם בשאר הערים במרוקו. את הכפתן לובשים במהלך חגיגות המימונה והחינה המרוקאית, שכן הוא סוג של שמלה העשויה מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם. (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפורה של סבתא גו'רג'ט
כָּבוּל
כָּבוּל הוא חומר דחוס ורקוב חלקית של צמחים ותאית המצוי בטבע היכן שרוכזה אדמת סחף או ביצות. החום והלחץ שבהם היה נתון החומר לא היו גבוהים מספיק ליצירת פחם, והחומרים האורגניים שבו לא התפרקו עד תום בשל מחסור בחמצן. הכבול הוא חומר חומצי שמשמש לעיתים כדשן, וניתן להשתמש בו כחומר דלק. (ויקיפדיה)
מתוך:
חיי על שפת אגם החולה
כֻּלַּין חֲבִּיבֹּהּ אַעלִיַא
מי שאוהב הגמל – אהב אוכפו
מתוך:
נוף ילדות
כְּמִיהָה
כִּסּוּפִים, הִשְׁתּוֹקְקוּת, עֶרְגָּה.
כּוּתָאיסי
כּוּתָאיסי (בגאורגית: ქუთაისი) היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי (კოლხეთის დაბლობი), סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה. (ויקיפדיה)
כּוּתָאיסי
כּוּתָאיסי (בגאורגית: ქუთაისი) היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי (კოლხეთის დაბლობი), סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה. (ויקיפדיה)
כּוּתָאיסי
כּוּתָאיסי (בגאורגית: ქუთაისი) היא בירת מחוז אימרתי שבמערב גאורגיה, והעיר השנייה בגודלה בגאורגיה. העיר שוכנת בחלקו הצפוני של מישור קולכתי סמוך להרי הקווקז הגדול, על שתי גדותיו של הנהר ריוני, ומרוחקת 221 ק"מ מערבית לטביליסי, בירת גאורגיה. בכותאיסי הייתה מרוכזת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה. (ויקיפדיה)
כא"מ
מגלה כיוון מרחק אחרי ספינות שבים
מתוך:
מרוסיה באהבה
כאבי פאנטום
תחושות כאב עזות בחלק החסר של איבר קטוע
מתוך:
הכל בקופסה
כאדה
בצק שמרים ממולא בכמה סוגי גבינות בצורה של בורקס ואת זה היינו אופים על גחלים.
מתוך:
חייה של פירחיה רז
כאוות נפשו
כמו שהוא רוצה
כאוות נפשם
ככל שהם רצו, ללא הגבלה
מתוך:
יציאת מצרים
כאולן
עיר בתימן
מתוך:
סיפורה של מזל עמי
כאוס
כאוס - אי סדר, מהומה
מתוך:
אהבה במשמר הירדן
כאח
ארמון המלך.
כאמור
כפי שנאמר
כאנון
כלי בו היו מניחים את הגחלים ועליו היה אפשר לבשל. יכול להגיע בגדלים שונים ובכך לשמש לאמצעי בישול/ חימום שונים. בשבת לדוגמה, משתמשים בכאנון מיוחד המסוגל להכיל כמות של גחלים שילחשו עד צאת השבת ובכך לאפשר חימום לאוכל- כמו פלטה של ימינו.