מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (בגרמנית: Bergen-Belsen ) הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה (ויקיפדיה).
מתוך: ילדותה של סבתא קלרה
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (בגרמנית: Bergen-Belsen (מידע · עזרה)), הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה (אנ'). ויקיפדיה
מתוך: סיפורה של סבתא אסתר קויפמן
בַּלפוּרְיָה
בַּלפוּרְיָה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל
מתוך: סיפורה של משפחת סלצקי
בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה)
אדם העוסק בקריאה בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים
מתוך: לגדול בכיף בין גויים…
בַּרְעָם
קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן בהרי מרום הגליל, על גבול הלבנון, 736 מטר מעל פני הים. ברעם היה הקיבוץ האחרון שהעביר את ילדיו מהלינה המשותפת, שכללה שינה בבתי-הילדים בקיבוץ, ללינה משפחתית, שבה ישנים הילדים בבתי ההורים. המעבר התרחש ב-1997. (ויקיפדיה)
מתוך: בנימין וייס מספר לנכדו דביר
בַּרְקַאי
בַּרְקַאי הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, נוסד בשנת 1947 על ידי עולים מרומניה ומפולין, ועלה על הקרקע בתאריך 10 במאי 1949. הקיבוץ ממוקם בפתח המערבי של בקעת עירון, במועצה אזורית מנשה. (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור של סבתא ליטל והנכדה עופרי
בַּתוּמי
בַּתוּמי (גאורגית: ბათუმი, עד שנת 1936 נקראה בַּטוּם) או בטומי היא עיר נמל לחוף הים השחור ברפובליקה האוטונומית אג'ריה שבגאורגיה, ומשמשת כבירתה. בתומי היא התחנה האחרונה בקו הרכבת הטרנס-קווקזי והיא נמצאת בקצה הסופי של צינור הנפט בקו-בתומי. העיר ממוקמת כ-20 קילומטרים מגבול גאורגיה-טורקיה. ויקיפדיה
מתוך: עליית יהודי ברית המועצות
בָּבֶל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של חתול
בָּטֶלְדְרֶס
מעיל קל וקצר שבקצהו התחתון חגורת בד סביב המותניים. במורשת הביגוד הצה"לית, ה"בטלדרס" החליף את ה"שינל", ובתורו הוחלף על ידי ה"דובון". (ויקימילון)
מתוך: הטיול לתבור
בָּלְד א-שייח'
בָּלְד א-שייח', היה כפר ערבי במפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כ-6 קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה. בימי המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת חיפה שבמחוז חיפה. בתי הכפר שנותרו שלמים אכלסו עולים חדשים ובשנת 1948 הוכרז היישוב העירוני תל חנן על שם חנן זלינגר שנפל בפעולת "ההגנה" בכפר. משנת 1952 תל חנן היא שכונה בתחום שיפוטה של נשר. ויקיפדיה
מתוך: סבא וסבתא דיויד ושרה וינבלום
בָּלְד א-שייח'
(בערבית: بلد الشيخ), היה כפר ערבי במפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כ-6 קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה. בימי המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת חיפה שבמחוז חיפה. במלחמת העצמאות, החל מדצמבר 1947, החלו תושבי הכפר לעוזבו. העזיבה הסופית הייתה לאחר המתקפה של ארגון "ההגנה". את בתי הכפר שנותרו שלמים אכלסו עולים חדשים ובשנת 1948 הוכרז היישוב העירוני תל חנן על שם חנן זלינגר שנפל בפעולת "ההגנה" בכפר. משנת 1952 תל חנן היא שכונה בתחום שיפוטה של נשר. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא יוסף דוד יגר מספר
בָּקְעַה (שכונה)
בָּקְעַה היא שכונה בדרום ירושלים. שמה מגיע מערבית (بقعه) ומשמעותו: מישור. גבולותיה של השכונה הם רחוב רבקה מדרום, רחוב פייר קניג ממערב, המסילה לתחנת הרכבת ירושלים מצפון מערב ודרך חברון ממזרח. השכונות הסובבות אותה הן תלפיות בדרום, מקור חיים במערב, המושבה היוונית והמושבה הגרמנית בצפון מערב ואבו תור במזרח. בשכונה מתגוררים דתיים, מסורתיים וחילוניים זה לצד זה. (ויקיפדיה)
מתוך: זכרונות ילדות של עליזה דותן
בּוֹידֶעם
(בתרגום מיידיש: עליית תקרה), משמש כחלק ממקום מגורים, המיועד לאחסון, שלא נעשה בו שימוש יום יומי, ואיננו נגיש בקלות. לרוב משמש הבוידעם לאחסון חפצים ישנים או כאלה שאינם בשימוש יום יומי. מקור המילה מגרמנית. (ויקיפדיה)
מתוך: קורות חייה של הדס קיים