חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

תל אביב אנייה עברית ראשונה
א/ק "תל אביב" הייתה אונייה מעורבת להובלת נוסעים ומשא, שפעלה בארץ ישראל בין השנים 1935–1936. הייתה זו אוניית הקיטור הראשונה שנרשמה במרשם האוניות בחיפה, ב-17 במאי 1935, ושהניפה את דגל צי הסוחר המנדטורי. מספר הרישום שלה היה א/ק 1. האונייה, שנשאה קודם את השמות Polynesia, Colonia ו-Hohenstein, נרכשה על ידי "חברת ספנות ארץ-ישראלית" (Palestine Shipping Co. Ltd), שהועידה אותה להובלת נוסעים בקו טרייסטה-חיפה. באונייה היו תאים נוחים ומרווחים, ברמה אחידה, ל-400 נוסעים. הופעת אוניית הקיטור הגדולה והלבנה בחופי ארץ ישראל, כשעל חרטומה מתנוסס באותיות עבריות השם "תל אביב", גרמה להתרגשות רבה בקרב אנשי היישוב. האונייה הפליגה בצורה סדירה אחת לשבועיים בקו חיפה-טרייסטה-חיפה. בהפלגתה הראשונה שירתו בה אחד-עשר אנשי צוות יהודים תחת פיקודו של רב חובל גרמני. ויקיפדיה
מתוך: העלייה הייקית – המכביה השנייה – אנייה עברית ראשונה
תל אביב במלחמת העצמאות
במהלך מלחמת העצמאות שימשה תל אביב כעיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה. ירושלים הייתה נצורה, ומשרדי הממשלה ומפקדות הצבא, כמו גם מוסדות השלטון, קבעו את מקומם בתל אביב. הכרזת העצמאות, ככתוב במגילת העצמאות, הוכרזה "על אדמת המולדת, בעיר תל אביב
מתוך: הפצצת תל אביב על ידי המצרים במלחמת השחרור
תל אביב הקטנה
"תל אביב הקטנה" הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה. אחוזת בית התרחבה במהירות ושכונות רבות נוספו לה מעבר לקווי המתאר הראשונים, עד שהוכרזה כעיר בשנת 1934. "תל אביב הקטנה" הייתה למושג, מושא לגעגועיהם של רבים, ומופיעה ביצירות אמנות בתחום הספרות, הציור והפיסול. מאז העשור האחרון של המאה ה-20, גברה המודעות הציבורית לתרבות שנוצרה בתקופת "תל אביב הקטנה", עם הרצון לשמר מבנים, תצלומים, חפצים שנוצרו בה, פורסמו מחקרים אחדים אודותיה, והיא נושאן של מספר תערוכות במוזיאונים בישראל (מתוך ויקיפדיה)
מתוך: מתימן לתל אביב הקטנה
תל אביב הקטנה
תל אביב הקטנה הוא שמו של המופע המוזיקלי 'תל אביב הקטנה' שניתן לו ידי חיים חפר ודן בן אמוץ בשנות ה-50 של המאה ה-20. השם התייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה. 'אחוזת בית' התרחבה במהירות ושכונות רבות נוספו לה מעבר לקווי המתאר הראשונים, עד שהוכרזה כעיר בשנת 1934. ויקיפדיה
מתוך: ילדותו של חיים שלמה סאמט בתל אביב הקטנה
תל אביב-יפו
תל אביב-יפו היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. העיר חברה בארגון פורום ה-15.
מתוך: משפחת גרבוט בוני העיר תל אביב
תל ארזה
תל ארזה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים. חלקה המערבי של השכונה נקרא באופן רשמי גבעת קומונה.
מתוך: העלייה המיוחדת ממרוקו
תל בינימין
קרויה ע"ש בנימין זאב גולדברג, בנו של בעל "פרדס גולדברג" יצחק לייב גולדברג שנפל במאורעות תרפ"ט. הוקמה על גבעת הכורכר שבמשולש הרחובות ביאליק, אבא-הלל, דרך ז'בוטינסקי. בה שכן בית ראש הממשלה השני משה שרת.
מתוך: תל בנימין 1929
תל חי
(מקום בית ספרה של סבתא) תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בה קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שישה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. החווה, שהפכה לקיבוץ תל חי אוחדה ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיה עברו לשם. (ויקיפדיה)
מתוך: זכייה ארצית בהתעמלות מכשירים בכיתה ו'
תל חנן
תל חָנָן היא שכונה בעיר נשר. ראשוני תושביה היו מקרב עולים חדשים שהשתכנו בבתי הכפר הערבי בלד א-שיח', לאחר שנכבש על ידי כוחות ההגנה ב-24 באפריל 1948 ותושביו התפנו. השכונה נקראת על שמו של לוחם החי"ש מפקד פלוגה בגדוד 21 בחטיבת כרמלי חנן זלינגר אשר נהרג ב-1 בינואר 1948 בפעולת תגמול של ההגנה כנגד הכפרים בלד א-שיח' וחוואסה, שרבים מהשותפים לטבח בתי הזיקוק, התגוררו בהם. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא חנה גולן – אני מאושרת שזו משפחתי
תל חנן
תל חנן הנה שכונה בעיר נשר שהוקמה בכפר הערבי בלד א-שיח', באפריל 1948 השכונה נקראת על שמו של מפקד גדוד 21 בחטיבת כרמלי חנן זלינגר. בתחילה התיישבו שם עולים חדשים ממדינות מזרח אירופה ובשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 התווספו אליהם עולים ממדינות צפון אפריקה בעיקר ממרוקו.
מתוך: ריחות ומטעמים ממטבחה של סבתא רבתא רחל אבוקסיס
תל יוסף
קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בשנת 1921 עד ידי חברי גדוד העבודה-עין חרוד, במקום מושבו הראשון ליד מעיין חרוד. נקרא ע"ש יוסף טרומפלדור ממייסדי הגדודים העבריים, וממנהיגי ארגון החלוץ ברוסיה, שרבים מחניכיו היו חברי גדוד העבודה.
מתוך: השירות הצבאי של סבא יואב שמחוני
תל ליטוינסקי
תל ליטוינסקי הייתה מושבה שהוקמה ב־1934. חלק משטח המושב נכלל כיום בעיר רמת גן ועל חלק אחר נבנה בית החולים תל השומר.
מתוך: תל ליטוינסקי והסוסה
תל מוטילה
היה קרב שהתחולל במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי 1951, מצפון מזרח לכנרת בין הצבא הסורי ובין צה"ל. בקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל ובסופו נסוגו הכוחות הסורים מהאזור.
מתוך: הישרדותו של סבא רבא יעקב ויסבאום ז"ל
תל מונד
כפר על שם לורד מונד שקנה את כול האדמות של הכפר לצורך יישוב יהודים בארץ ישראל. "תל מונד הוקמה על ידי סר אלפרד מונד, הברון מלצ'ט הראשון (המוכר גם בשם לורד מלצ'ט) בשנת 1929, במטרה לספק מקום יישוב לעובדים בפרדסים"
מתוך: סבא שלי יאיר רגב
תל נורדאו
תל נורדאו (נכתב גם תל נורדוי) היא שכונה שנוסדה בשנת תרפ"ו 1926 בתל אביב. וכן בית ספר אשר הוקם בשכונה ברוח התרבות העברית. בית ספר זה שימש בשנים שלפני קום המדינה (תש"ב-תש"ח) לבסיס האימונים של לוחמות ההגנה שלימים נקרא -ח"ן,חיל נשים. בבית ספר זה למדו בעבר דמויות ידועות כמו הרב אורי זוהר,הרב אמנון יצחק ותרצה אתר. הבית ספר שוכן עד היום בלב לבה של שכונת תל נורדאו ברחוב מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ).
מתוך: הפצצת תל אביב על ידי המצרים במלחמת השחרור
תל נפוליאון
(ידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון) הוא תל ארכאולוגי השוכן בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. הממצא העיקרי בתל הוא בור של מערכת המים הכנענית. מהתל נשקפת תצפית פנורמית לכל הכיוונים. שטחו של התל הוא כארבעים דונמים וצורתו כשל אוכף. הוא מתנשא לגובה של 38 מטרים מעל פני הים. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור הילדות של אילנה
תל נפוליאון
תל נפוליאון הידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון, הוא תל ארכאולוגי השוכן בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. הממצא העיקרי בתל הוא בור של מערכת המים הכנענית. מהתל נשקפת תצפית פנורמית לכל הכיוונים. שטחו של התל הוא כארבעים דונמים וצורתו כשל אוכף. הוא מתנשא לגובה של 38 מטרים מעל פני הים. ויקיפדיה
מתוך: מבגדד לישראל
תל נפוליאון
תל ארכאולוגי השוכן בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. מהתל נשקפת תצפית פנורמית לכל הכיוונים.
מתוך: עלייה מבולגריה לארץ