תיקון עולם
תיקון עולם הוא ההגנה והטיפוח של אורחות החיים של האנושות; בעברית החדשה משמעותו שיפור, תמורה ואף מהפכה בחיי האנושות. תיקון העולם, שיש בו מרכיב של הבאת גאולה, הפך למושג מקובל במשנותיהם של הוגים, מהפכנים ומדינאים ברחבי העולם בעת החדשה. (ויקיפדיה)
מתוך:
הסיפורים של סבא לס
תיקון עולם
תיקון עולם הוא ההגנה והטיפוח של אורחות החיים של האנושות; בעברית החדשה משמעותו שיפור, תמורה ואף מהפכה בחיי האנושות. תיקון העולם, שיש בו מרכיב של הבאת גאולה, הפך למושג מקובל במשנותיהם של הוגים, מהפכנים ומדינאים ברחבי העולם בעת החדשה. (ויקיפדיה)
מתוך:
תיקון עולם
תיקי האופניים
שני תיקים המחוברים לאופניים ומשמשים לשים קניות ולשמור שהילד לא ייפגע מהחלקים החדים שבגלגלים.
מתוך:
הסתתרתי כדי לשרוד
תירו (משחק)
משחק מקל שזורקים אותו וצריך לעשות הקפה ולתפוס אותו.
מתוך:
ימי ילדותי
תכולה
הפירוש של המילה תכולה היא כל הדברים שיש בבית כגון מוצרי חשמל ודברים חשובים ויקרים .
מתוך:
מלחמת לבנון השניה
תכונה
פעילות
מתוך:
יום הכיפורים החריג
תכוף
לעיתים קרובות
תכליתית
עיקרו של דבר. מהות העניין.
מתוך:
האישה של חיי
תכנים
כל מה שמוכל או כלול בתוך משהו. כלל הרעיונות, הנושאים, המחשבות, העניינים וכד', המצויים בטקסט או ביצירה כלשהי.
תכנית "אדמאס" - אוניברסיטת תל אביב
תכנית "אדמאס" , בתרגום מאמהרית "אופק" , היא תכנית הפועלת להנגשת ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה. המדור לרווחת הסטודנט מחויב לקידום אוכלוסיות מגוונות בקהילת הסטודנטים ושואף לאפשר לסטודנטים יוצאי אתיופיה, הזדמנות להתקבל ולסיים בהצלחה לימודים גבוהים.
תכנית "גם אני יכול"
תכנית "גם אני יכול" הינה תחרות ארצית בין אשכולות/תפוחי הפיס לתכנון ובניית מוצרים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, במסגרת פרויקט ייחודי של הגשת עבודות חקר טכנולוגיות לבניית מוצרים. (אתר מנהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך)
תכנית אוגנדה
ליישב את היהודים במזרח אפריקה באוגנדה בהצעת ממשלת בריטניה.
תכנית האתגר
הדרכת אמהות לגיל הרך. פותחה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות,יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר".
תכנית החלוקה
תוכנית מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעיתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר".
התוכנית כללה מועד ברור להקמת מדינה יהודית ונתנה לגיטימציה בינלאומית לעליית הפליטים היהודים לארץ ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך:
תהיה לנו מדינה!
תכנית החלוקה
אפריל 1936 בעקבות התקפות ערביות חוזרות ונשנות של הערבים על חיי יהודים ורכושם, מינתה הממשלה הבריטית ועדה מלכותית שתבדוק את המצב בארץ. ביולי 1937 פירסמה הוועדה את הדו"ח שלה, ובו המליצה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, האחת יהודית והשניה ערבית, ופרוזדור בחסות בריטית המחבר את יפו עם ירושלים. היהודים קיבלו את התכנית בהסתייגות, הערבים דחו אותה מכל וכל.
תכנית הליבה
תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו. משמעות הביטוי "תוכנית הליבה" היא כהוראתה של המילה, בדומה לביטוי הלועזי core curriculum (תוכנית לימודים בסיסית). בחלק מהמסמכים בנושא זה הופיע הביטוי "ליבה" כראשי תיבות של "לימודי יסוד בחינוך הממלכתי". (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפורה של מירי בדר
תכנית המצפים בגליל
תכנית המצפים בגליל היא תוכנית רחבת היקף להקמת יישובים יהודיים בגליל בשנים 1979-1980 (ממשלת בגין). התוכנית כונתה בציבור "ייהוד הגליל". במסגרת התוכנית הוקמו בפרק זמן קצר מספר גדול של יישובים יהודיים קטנים, אשר כונו מצפים. החלטת הביצוע למפעל המצפים התקבלה באפריל 1979, בישיבת הוועדה להתיישבות המשותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית העולמית. ההחלטה אישרה הקמת 30 מצפים בטווח של 6–8 חודשים. לפי יוזמיה, מטרת התוכנית הייתה לפרוס אוכלוסייה יהודית ברחבי הגליל ההררי כדי להגדיל את אחוז היהודים בגליל ולמנוע זליגת תושבים ערבים אל אדמות מדינה באזור. ויקיפדיה
תכנית הקשר הרב דורי
תכנית הקשר הרב דורי בונה גשר ערכי בין דורי ומחזקת את מערכת הקשרים בין תלמידי ביה"ס לבין האוכלוסייה המבוגרת, באמצעות הסביבה הטכנולגית. התכנית מופעלת על ידי משרד החינוך בשיתוף מינהל מדע וטכנולוגיה והמזכירות הפדגוגית, המשרד לאזרחים ותיקים ומוזיאון בית התפוצות.
תכנית חפציב"ה
תכנית חפציב"ה, ראשיתה בתש"ן (1990) עם קריסת "מסך-הברזל", פתיחת שערי ברה"מ, וגל עלייה גדול של יהודים לישראל. אז הונחו יסודות לפעילות יהודית-ציונית רשמית וגלויה מטעם מדינת ישראל. בשלב ראשון הופעלו אולפני הנחלת השפה העברית, קורסי הכשרת מורים מקומיים לעברית ולמסורת, חינוך בלתי-פורמאלי, בתי-ספר יום א' ועוד. פעולה זו בוצעה בשיתוף לשכת-הקשר ("נתיב"). כיום חפציב"ה פרושה ב-28 ערים, ב-10 רפובליקות, ומהווה מרכיב מרכזי במערך החינוך היהודי-ציוני שם. משנת 2003 מופעלת התכנית בשותפות בין משרד החינוך והסוכנות היהודית.