מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קומוניסטית
שיטה כלכלית חברתית המבוססת על שיתוף שהייתה נהוגה בברית המועצות ובישראל עם הקמתה
מתוך: אנו באנו ארצה
קומוניסם
זֶרֶם בַּתְּנוּעָה הַסּוֹצְיָאלִיסְטִית בָּעוֹלָם. הַקּוֹמוּנִיזְם, כַּסּוֹצְיָאלִיזְם, שׁוֹאֵף לְמִשְׁטָר חֶבְרָתִי לְלֹא נִצּוּל, לְבִטּוּל הֶבְדֵּלֵי הַמַּעֲמָדוֹת וּלְהַלְאָמַת כָּל אֶמְצָעֵי הַיִּצּוּר וְהַנְּכָסִים. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של נטע רזניק
קומונסטי
צורת ממשל מסוג צורות הדיקטטורה שבה אדם או קבוצה קטנה שולטים על המדינה. שלטון שנוגד את הדמוקרטיה, לא מאפשר חופש לאדם וללא פרטיות. חופש דת: חופש לקיים את המסורת היהודית.
מתוך: ילדותה של לאה ברומניה והעלייה לישראל
קומונסטים
קוֹמוּנִיזְם היא שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום המניפסט הקומוניסטי מאת קרל מרקס ופרידריך אנגלס שם תואר הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית ובו יפתרו מצוקות האדם והחברה אשר נגרמו לטענתם על ידי השיטה הקפיטליסטית. במאה ה-20 הפך הקומוניזם לאידאולוגיה פוליטית ויושם כשיטת ממשל במספר רב של מדינות, כאשר הבולטת שבהן היא ברית המועצות. רוב המדינות בהן הקומוניזם יושם היו בפועל דיקטטורות. (ויקיפדיה)
מתוך: אהבתם של ביאנקה שרה ברכה ואייזיק יצחק מילברג הכהן ז"ל
קומונר
קוֹמוּנָר הוא מונח הנגזר מהמילה "קומונה" ומתאר אדם החי בקומונה בשיתוף עם אחרים. במדינת ישראל, משמש המונח בעיקר לתיאור ש"ש המדריכים בתנועות נוער שונות, וחיים על פי רוב במסגרת של קומונה או "חוות הכשרה". בהיסטוריה שימש המושג גם על מנת לתאר את אנשי הקומונה הפריזאית משנת 1871. ויקיפדיה
מתוך: סיפור חייה של שורק'ה שטרן
קומונרית
קוֹמוּנָר הוא מונח הנגזר מהמילה "קומונה" ומתאר אדם החי בקומונה בשיתוף עם אחרים. במדינת ישראל, משמש המונח בעיקר לתיאור ש"ש המדריכים בתנועות נוער שונות, וחיים על פי רוב במסגרת של קומונה או "חוות הכשרה". ויקיפדיה
מתוך: ילדות בירושלים
קומוסומול
הקומסומול (ברוסית: Комсомол, איחוד הנוער הקומוניסטי) הייתה תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בשיא כוחו, בשנות השבעים, מנה הקומסומול עשרות מיליוני חברים. כשני שלישים מהרוסים הבוגרים כיום היו חברי קומסומול בעברם. (ויקיפדיה)
מתוך: היינו אחרונים
קומזיץ
קומזיץ הוא מפגש חברתי הנערך סביב מדורה. מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: פירוש המילים "קום זיץ" הוא "בוא שב". במשמעותה המקורית לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. מאוחר יותר, אומצה בידי אנשי הפלמ"ח לתיאור הישיבה סביב המדורה, ובמשמעותה זו נותרה עד ימינו. הבלשן יצחק אבינרי הציע את המילה "שבנא" כחלופה עברית הנסמכת על מקורותיה של המילה ביידיש, אך חלופה זו לא התקבלה. גם המילה התלמודית "טוזיג", הקיימת גם בערבית, לא הצליחה להחליף את מקום הקומזיץ. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות צברית בתל אביב
קומזיץ
קוּמְזיץ הוא מפגש חברתי הנערך סביב מדורה. ויקיפדיה
מתוך: החיים בקיבוץ
קומזיץ
מפגש חברתי הנערך סביב מדורה. מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: פירוש הצירוף "קום זיץ" הוא "בוא/י שב/י". במשמעותה המקורית לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. מאוחר יותר אומץ המונח בידי אנשי הפלמ"ח לתיאור הישיבה סביב המדורה, ובמשמעותה זו נותרה עד ימינו. (ויקיפדיה)
מתוך: שוש בר און היא דור שני לשואה
קומזיץ
קומזיץ הוא מפגש חברתי הנערך סביב מדורה. מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: פירוש המילים "קום זיץ" הוא "בוא שב". במשמעותה המקורית לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. מאוחר יותר, אומצה בידי אנשי הפלמ"ח לתיאור הישיבה סביב המדורה, ובמשמעותה זו נותרה עד ימינו. הבלשן יצחק אבינרי הציע את המילה "שבנא" כחלופה עברית הנסמכת על מקורותיה של המילה ביידיש, אך חלופה זו לא התקבלה. גם המילה התלמודית "טוזיג", הקיימת גם בערבית, לא הצליחה להחליף את מקום הקומזיץ. ויקיפדיה
מתוך: ילדותי ביפו
קומזיץ
מקורה של המילה קומזיץ ביידיש פירוש הצירוף "קום זיץ" הוא "בוא/י שב/י". במשמעותה המקורית לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. מאוחר יותר אומץ המונח בידי אנשי הפלמ"ח לתיאור הישיבה סביב המדורה, ובמשמעותה זו נותרה עד ימינו. (ויקיפדיה)
מתוך: החיים הטובים של סבתא יבגניה