צבר
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע.
המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
צבר
צבר - כינוי ליהודי ישראלי שנולד בארץ
צבר
צבר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע.
המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. בנוסף, השוואה זו משמשת כמטאפורה לקליטתו של צמח הצבר במרחב הישראלי, אשר עלתה כה יפה, עד שהוא נעשה לאחד מסמלי המקום של ארץ ישראל.
מתוך:
מהגולה לגאולה
צבר
אדם שנולד בארץ
צבר
צבר היא מילת סלנג, שהפכה לחלק מהשפה העברית התקנית, המשמשת לתיאור יהודי יליד-ישראל, בעיקר בתקופת קום המדינה. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע.
מתוך:
החלום של יונה התממש
צבר
כינוי ליליד הארץ.
צבר
אדם שנולד בארץ ישראל
מתוך:
סיפורה של צברית
צבר
יליד ישראל.
מתוך:
ילדות בצל השואה והתקומה
צבר
כינוי ליהודי שנולד בארץ
מתוך:
עודד ואני
צבר
יליד ישראל המדומה לצבר (סברס) קוצני מבחוץ ורך מבפנים.
מתוך:
תמונת חיים של סבתא אריקה
צבר
מישהו שנולד בארץ, הוא חצוף כמו קוצי הצבר, אבל גם מתוק כמוהו.
צבר
כינוי לישראלי בעל המראה החצוף ומלא ביטחון. שהוא כמו הפרי קוצני ומחוספס מבחוץ אך מתוק ועסיסי מבפנים.
צבר
אחד שנולד בארץ
צבר (סברס)
פרי קוצני שהוא ביטוי לילידי ארץ ישראל שהם קוצניים מבחוץ ומתוקים מבפנים.
צבר (סלנג)
צבר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
צבר (סלנג)
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
צבר (סלנג)
צבר היא מילת סלנג, שהפכה לחלק מהשפה העברית התקנית, המשמשת לתיאור יהודי יליד ישראל, בעיקר בתקופת קום המדינה. המילה נגזרה משמו העברי של קקטוס מקסיקני הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים.
מתוך:
היכרנו על האי
צבר (סלנג)
צבר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
מתוך:
זילפה – זיוה בן שלמה
צבר (סלנג)
צבר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
מתוך:
ניצוצות האהבה
צבר (קבוצה אתנית)
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. בנוסף, השוואה זו משמשת כמטאפורה לקליטתו של צמח הצבר במרחב הישראלי, אשר עלתה כה יפה, עד שהוא נעשה לאחד מסמלי המקום של ארץ ישראל. (ויקיפדיה)