חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

צבעוני
צבעוני (שם מדעי: Tulipa) הוא צמח חד-פסיגי השייך למשפחת השושניים. זהו סוג שבו כ-100 מינים הגדלים בר.
מתוך: מעשה בשדה בלוקים
צבעוני
צמח חד-פסיגי השייך למשפחת השושניים. זהו סוג שבו כ-100 מינים הגדלים בר באירופה ואסיה ואמריקה. הצבעוני הוא הפרח הלאומי של איראן ושל טורקיה, הוא מופיע בצורה בולטת באמנות העממית של שתי מדינות אלה. הצבעוני הוא גם סמל לא רשמי של הולנד. באימפריה העות'מאנית ובהולנד היו תופעות שונות של מה שכונה "שגעון הצבעונים". השיא היה בהולנד בין השנים 1634 עד 1638. הצבעוני נחשב לאחד מפרחי התרבות העיקריים של המין האנושי לצד פרחים נפוצים אחרים. הצבעוני גם מסמל אהבה נצחית בשפת הפרחים. (ויקיפדיה)
מתוך: הצבעונים שעל הגבעה
צבר
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של צמח הקקטוס האמריקאי הנפוץ גם בישראל – צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר אמנם עושה רושם מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ, אך הוא רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
מתוך: דרך ארוכה לציונות
צבר
צבר היא מילת שהפכה לחלק מהשפה העברית התקנית, המשמשת לתיאור יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. מסמלי המקום של ארץ ישראל.
מתוך: סבא שמעון צבר ישראלי
צבר
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ גם בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ, אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
מתוך: עץ התות בחצר של סבא מאיר הלוי
צבר
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. (ויקיפדיה).
מתוך: יש לי חלום להיות צבר
צבר
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ גם בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ, אך רך ומתוק מבפנים. בנוסף, השוואה זו משמשת כמטאפורה לקליטתו של צמח הצבר במרחב הישראלי, שעלתה כה יפה, עד שהוא נעשה לאחד מסמלי המקום של ארץ ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: שלום – חלום שעדיין לא פג