מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עִברוּת
עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. (ויקיפדיה)
מתוך: חייו של סבא שמואל שקד
עִברוּת
עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: רן מסד מספר
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור החיים של סבתא לאה אליעזר
עִברוּת
מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מאלג'יר של סבא גיל
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: זמזמתי לי מנגינות
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: להכיר את סבא שלי – צבי נחום
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: להגיד שאנחנו יהודים בקול רם
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: הזיכרונות של סבתא סימה כילדה
עִנְבָּר
עִנְבָּר הוא אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים במעבה האדמה. היא שייכת לקבוצת אבני החן הנדירה יותר – אבנים ממקור ביולוגי (בדומה לפנינים) ולא ממקור מינרלי. מקורות הענבר הם מחצבים, בעיקר באזור הים הבלטי או בצורתם השכיחה ביותר, לחוף נהר הדנובה, שם ידוע על מציאת הענבר כבר בימי קדם. (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור של סבתא טפחה דבי – סבתה של מטילדה חגי
עִתּוּק (רילוקיישן)
רילוקיישן (עִתּוּק) הוא תהליך של מעבר ממדינת תושבות למדינה אחרת והתמקמות בה. רילוקיישן משמש בעיקר לתקופות קצובות בזמן ולצורכי עבודה או לימודים ואינו זהה לתהליך של הגירה ממדינה למדינה. רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות או ידע למדינה שאין בה מומחיות או ידע זה, לצורכי לימוד והכשרה. (ויקיפדיה)
מתוך: בחרתי בחיים – איטה ביאלי
עֵין גֶּדִי
עֵין גֶּדִי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. הקיבוץ הוא היישוב הצפוני ביותר במועצה אזורית תמר. שם הקיבוץ משמר את שמה של עין גדי המקראית והיישוב מחדש התיישבות יהודית באזור בת מעל 1,300 שנה. עין גדי, מצדה ודרום מדבר יהודה נתחמו עם סיומה של מלחמת העצמאות בגבולות מדינת ישראל הודות ליוזמה של שמריה גוטמן, ששכנע את מפקד חזית הדרום, יגאל אלון, שלא תיתכן מדינת ישראל ללא שלוש הנקודות הללו שנתפסו כחלק ממבצע ייצוב. (ויקיפדיה)
מתוך: תנועת הנח"ל והקמת עין גדי – יהונתן זמיר
עֵין גֶּדִי
עֵין גֶּדִי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. הקיבוץ הוא היישוב הצפוני ביותר במועצה אזורית תמר. שם הקיבוץ משמר את שמה של עין גדי המקראית והיישוב מחדש התיישבות יהודית באזור בת מעל 1,300 שנה, החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לספירה. (ויקיפדיה)
מתוך: זיכרונות קרובים רחוקים – הרצל סיני
עֵין שֶׁמֶר
עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.
מתוך: איך פגשתי את בעלי
עֶבְרוֹן
עֶבְרוֹן, הוא קיבוץ ליד נהריה המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. נקרא על שם היישוב המקראי עברון ששכן בנחלת שבט אשר. עברון הוקם ב-1936 על מגרש בן דונם ורבע בנהריה, על ידי קבוצה של כ-30 חברי השומר הצעיר‏. בעקבות המרד הערבי הגדול ננטש משק עין שרה בקרבת נהריה וחברי הקבוצה נתבקשו לאייש 35 דונם מהמקום כדי לשמור עליו. ביולי 1943, עת חגגה הקבוצה שבע שנים, מנתה הקבוצה 103 חברים ו-20 ילדים‏. באוקטובר 1945 עלתה הקבוצה, שמנתה אז 134 מבוגרים ו-47 ילדים, לנקודת הקבע.
מתוך: סכין הצייד מאנגליה – השברייה
עֶבְרוֹן
עֶבְרוֹן הוא קיבוץ ליד נהריה המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. נקרא על שם היישוב המקראי עברון ששכן בנחלת שבט אשר. הוקם ב-1936 על מגרש בן דונם ורבע בנהריה, על ידי קבוצה של כ-30 חברי השומר הצעיר. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדים הראשונים בעין שרה
עַדְלֹאיָדַע
עַדְלֹאיָדַע, או עַדְלָיָדַע, היא תהלוכה היתולית דמוית קרנבל הנערכת בחג פורים או בשושן פורים. זוהי מסורת, שראשיתה בראשית ימיה של תל אביב, ב-1912. היא הייתה לאירוע המוני בתקופת היישוב, וחודשה בימי המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: זיכרונות ילדות של סבתא חווה דגן
עַדַן
עַדַן (בערבית: عدن) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי. על שמה מפרץ עדן. נמל עדן היה ליעד נכסף עבור המעצמות משום מיקומו האסטרטגי כתחנת מעבר בין הודו לאירופה. (ויקיפדיה)
מתוך: ילד קטן בעל אמונה גדולה
עַזְגָּד
משפחה ושם אבי משפחה ששבו מהגולה עם זרובבל, כאמור בפסוק: "בני עזגד אלף מאתים..." (עזרא ב, 12) נציג המשפחה היה בין החתומים על האמנה בימי נחמיה (נחמיה י, 15). תקופתו: המאה החמישית לפני הספירה. (מילון אבניאון)
מתוך: סיפורו של סבא עזי