חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מחנה העולים בפרדס חנה
היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.
מתוך: היציאה מרוסיה לכפר חב"ד
מחנה העולים בפרדס חנה
מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.
מתוך: מרומניה לפרדס חנה
מחנה העולים בפרדס חנה
אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.
מתוך: המסע מקזחסטן לישראל
מחנה העולים בפרדס חנה
ביו פרדס חנה לבנימינה התקיימו מחנות צבא גדולים של הצבא הבריטי אשר בשיאם הכילו 20,000 חיילים‏. בתחילת 1948 הצליחו אנשי ההגנה בפרדס חנה לשכנע את הבריטים להשאיר את המבנים במחנה לצורך קליטת עלייה, ועם נסיגת הבריטים המחנה הוסב לארבעה מחנות עולים‏[2]. באוקטובר 1948 שכנו במחנה בפרדס חנה כ-4,500 עולים - כמחצית הקיבולת של המחנה‏, ומתחילת 1949 שכנו במחנה 10,000 עולים שגרו בצריפים ובאוהלים כאשר נעשה מאמץ שהנשים והילדים ישוכנו בצריפים‏. במחנה הייתה מרפאה עם 200 מיטות, מאה למבוגרים ומאה לילדים‏. בקיץ 1950 היו מחנה בית ליד (מעברת שבות עם) ומחנה העולים בפרדס חנה שני המחנות אליהם נשלחו העולים שלא הייתה להם זכות מיוחדת להשלח למחנה קרוב לאחת הערים‏. לקראת סוף שנת 1950 שהו בארבעת המחנות כ-15,000 נפש. בנוסף, הוקמו ליד מחנות העולים שתי מעברות‏.
מתוך: גם כשהבית קטן השמחה בלב גדולה
מחנה העולים בקרית שמואל
היה מחנה העולים הראשון שהוקם על ידי הסוכנות היהודית לצורך קליטת גלי העלייה הצפויים ממחנות העקורים באירופה. המחנה הוקם לקראת ראשית 1947 ופעל עד הקמת מדינת ישראל באופן דומה למחנה המעצר בעתלית בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט כמחנה מעצר לעולים שהמתינו להגעת תורם להשתחרר על פי מכסת הסרטיפיקטים שהקציבו שלטונות המנדט הבריטי., המחנות תופעלו בפנים על ידי הסוכנות היהודית וארגון הדסה שסיפק שירותי רפואה, אך נשמרו מבחוץ על ידי שוטרים בריטיים שאסרו את יציאת העולים עד הגיע תורם להשתחרר]. מחנה העולים בקריית שמואל היה בעל תנאים טובים בהרבה מאלו של המחנה בעתלית שהוקם כמחנה מעצר.
מתוך: משואה לתקומה
מחנה העקורים
שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שוכנו במחנות העקורים.
מתוך: ממחנה העקורים לארץ
מחנה העקורים
מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה לאחר השואה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ-11 מיליון עקורים.
מתוך: ממחנה העקורים לארץ ישראל
מחנה העקורים
הפליטים היהודים שהתקבצו בארצות אירופה היו חסרי בית ולרב גם כל רכושם נגזל. בעלות הברית הקימו למענם מחנות מיוחדים שבהם חיו בצפיפות.
מתוך: היום ופעם
מחנה העקורים 'פוקינג'
בעלות הברית הקימו למען הפליטים היהודים שלאחר השואה מחנות מיוחדים בעיקר בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. אחד המחנות זה מחנה 'פוקינג' ששכן בעיירה פוקינג בדרום מזרח גרמניה ליד העיר פסאו.
מתוך: ילדות מאושרת בשכונת הרכבת
מחנה העקורים - שארית הפלטה
שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. כך נקראים במחקר ההיסטורי ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שטרם מצאו מקום התיישבות קבע ונדדו באירופה או שוכנו במחנות העקורים. ויקיפדיה
מתוך: סיפורה של משפחתי משפחת הולנדר
מחנה הפליטים
מחנה פליטים הוא מחנה זמני שנבנה על ידי ממשלות, האו"ם, ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום או ארגונים לא ממשלתיים ומטרתו לשכן פליטים.
מתוך: הפליטה בתרמיל הגב
מחנה הפליטים
מחנה פליטים הוא מחנה זמני שנבנה על ידי ממשלות, האו"ם, ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום או ארגונים לא ממשלתיים ומטרתו לשכן פליטים. מחנה פליטים יכול להכיל מאות אלפים ואף מיליוני אנשים. כיוון שמחנות פליטים מוקמים, בדרך כלל, באופן מאולתר במצבים בהם נמנע מן הפליטים לחזור לבתיהם ומתוכננים לספק רק את הצרכים הפיזיולוגים הבסיסיים, הם חשופים יותר להיווצרות משברים הומניטרים. חלק מהמחנות סובלים מתנאי הגיינה וסניטציה נחותים, וחלקם, כגון עין אלחלוה בלבנון, מתפקדים כמחנות זמניים אך קיימים עשרות שנים, דבר היוצר השלכות חמורות על זכויות האדם של שוכניהם. הפליטים עלולים להשאר במחנה, ולקבל מזון לשעת חירום ועזרה רפואית, עד שחזרתם לביתם בטוחה. במקרים מסוימים, גם לאחר מספר שנים, חזרתם עדיין בעייתית והם נשלחים למדינות עולם שלישי, רחוק מהגבול אותו חצו. במחנות פליטים נמצאים פעמים רבות מקומות מגורים, כמו אוהלים או מבנים ארעיים אחרים, אמצעים להיגיינה אישית (מקלחות ובתי שימוש), אספקה רפואית וציוד תקשורת (לדוגמה מכשיר רדיו). (ויקיפדיה)
מתוך: בארון מתים מסוריה לארץ ישראל
מחנה הפליטים בהליין
מחנה ליד זלצבורג באוסטריה אליו הגיעו פליטים יהודים מארצות אירופה לאחר המלחמה, חיו שם כשנה, כשלא הייתה אפשרות להיכנס לארץ, חלקם עלו לארץ לאחר כשנה.
מתוך: ילדותה של סבתא לאה
מחנה הקיץ "ביתר"
מחנה קיץ לילדים דומה לצופים של ימינו. שם הילדים העבירו את זמנם.
מתוך: סיפורה של סבתא אסתר
מחנה הריכוז ברגן-בלזן
מחנה שמלא תפקידים מיוחדים ברשת מחנות הריכוז בגרמניה הנאצית. ברגן-בלזן נמצא בסקסוניה התחתית שבצפון גרמניה, ליד העיר צלה (Celle). באפריל 1943 הוקם מחנה ברגן-בלזן רשמית כמחנה מעצר (Aufenthaltslager) למיועדים לחילופים בגרמנים שבמדינות בעלות-הברית, ששלטונות גרמניה הנאצית היו מעוניינים להחזירם לגרמניה. לשם בניית המחנה פונה חלק מהמחנה שהיה במקום לשבויי מלחמה.
מתוך: מברגן-בלזן לישראל
מחנה הריכוז דכאו
מחנה הריכוז דכאו היה מחנה ריכוז נאצי ליד העיר דכאו בגרמניה. לאחר המלחמה נבנו שכונות של העיר מסביב למחנה. דכאו לא היה מחנה השמדה כמו אושוויץ, טרבלינקה ואחרים, אולם אסירים יהודים ושבויי מלחמה סובייטים רבים מתו במחנה בשל תנאי המחיה הנוראים. מבין כ-200,000 אסירים שעברו דרכו ב-12 שנות קיומו, נספו על פי הערכות כ-30,000 איש. במחנה הוקמו תאי גזים אך מעולם לא נעשה בהם שימוש. עם זאת, במשרפות שנבנו מחוץ לגדרות המחנה שרפו גופות אסירים שמתו במחנה. (ויקיפדיה)
מתוך: אברהם רות בבית התפוצות
מחנה הריכוז דראנסי
מחנה דראנסי היה מחנה ריכוז שהוקם בעיר דראנסי שמצפון לפריז על ידי הנאצים כדי לשמש תחנת מעבר בגירושם והשמדתם של יהודי העיר. תנאי החיים במחנה דראנסי היו קשים. המבנה רב הקומות יועד לאכלס כ-700 איש אולם למעלה מ-7,000 אסירים נכלאו בו בשיאו. הילדים הקטנים הופרדו מהוריהם מיד עם הגעתם למחנה. השומרים התנהגו באכזריות רבה כלפי הכלואים. (ויקיפדיה)
מתוך: אסיר מספר 101057