מאגר סיפורי מורשת

מַטריוֹשקָה

(ברוסית: Матрёшка); נגזר מהשם מטריונה שהיה אחד מהשמות הנפוצים בתחילת המאה העשרים. בעברית מכונה גם בבושקה, מרוסית: Бабушка, סבתא) היא סדרה של בובות חלולות, עשויות עץ, הנתונות זו בתוך זו. המטריושקה החיצונית היא הבובה הגדולה ביותר, ובתוכה בובה נוספת, קטנה ממנה במקצת כך שתוכל להיכנס בתוך הבובה הגדולה. בתוך המטריושקה הקטנה יותר נמצאת בובה קטנה קצת יותר, וכן הלאה. במטריושקה טיפוסית יש בין ארבע לשבע בובות הנתונות זו בתוך זו. הבובה הפנימית ביותר (שהיא גם הקטנה ביותר) אינה חלולה. (ויקיפדיה)

מתוך: אמי מרינה מגשימה חלום

מַכְבֵּנָה

סיכת ראש. (מילוג)

מתוך: ילדות בקיבוץ, 1950-1960

מַסְמִיָּה

מַסְמִיָּה או אל-מסמיה (ערבית: المسمية) היה יישוב ערבי באזור השפלה, ליד גדרה של היום. תושביו היו חורנים, ועדות לקיומו מצויה כבר בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19. בכפר התיישבו ב- 1950 עולים מיהדות תימן. התיישבות זאת התפתחה להיות מעברת מסמיה, או בשמה הרשמי מעברת "משמיע שלום". רוב תושביו עברו להתגורר בבני עי"ש בתחילת 1958, אולם היו כמה משפחות שנשארו בכפר גם לאחר מכן. (ויקיפדיה)

מתוך: הכי קרוב אליך – סבא יחיאל ז"ל

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי. בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 112 דפים. (ויקיפדיה)

מתוך: שרה ציקורל על אהוב נפשה

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: הילד שעצר את האנייה

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.. .

מתוך: ממעברת כפר ענא לרחובות

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: ניצולת השואה ואני

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: יוסי נעים – דרך חיים

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: העליה מבגדאד של סבתא ויקי מיכאל

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: פמוטי הכסף של סבתא גבי חובב

מַעְבָּרָה

מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50.

מתוך: סבא אהרון מספר…

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: סיפורה של סבתא אורית עוזיאני

מַעְבָּרָה

היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

מתוך: חייה של שוליקה

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: ששון זאדה – חלום שהפך למציאות

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: העלייה מבגדד והחיים במעברה – גילדה אברהם

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: העלייה ארצה של פנינה תמר גרינברג

מַעְבָּרָה

או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.

מתוך: סיפור משפחתי

מַעְבָּרָה

או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50

מתוך: משואה לניצחון

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: תקופת ילדותי במעברה

מַעְבָּרָה

מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

מתוך: הילדות של שושנה