מאגר סיפורי מורשת

יהדות קווקז שמרה על יהדותה וסממניה היהודים לאורך כל הדורות. אנשי הקהילה הקפידו לעשות ברית מילה וחופה כדת וכדין. בדרבנט, עיר בה גרנו, הייתה קהילה יהודית גדולה ומשגשגת עד סוף המאה הקודמת. אך רוב חברי הקהילה עלו ארצה במספר עליות מרכזיות שמאפיינות גם את הקהילה הרוסית, דהיינו לפני קום מדינת ישראל, ב-1975, ובשנות ה- 90 של המאה הקודמת

יהדות קולומביה הייתה בעבר מהקהילות היהודית הגדולות בדרום אמריקה ומקום מושבה הוא באזור קולומביה של היום, אך יהודים רבים עזבו אותה מאז המאה העשרים. היהודים הראשונים שהגיעו לקולומביה היו אנוסים מספרד שהגיעו אליה במהלך המאה ה-16 עם התיישבות הספרדים הראשונים באזור. בשנת 1618 הוקם בקולומביה, בעיר ברנקיה בית דין של האינקוויזיציה, כאשר קולומביה עוד נקראה "גרנדה החדשה" והיו בה רק קהילות של אנוסים בברנקיה וקרטחנה. בשנת 1811 בוטלה לכאורה האינקוויזיציה בקולומביה אך היא עוד המשיכה לפעול וחוסלה סופית רק עם עצמאותה של קולומביה. (ויקיפדיה)

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית;) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו. לפיכך, הקונסרבטיבים רואים את ההלכה כמחייבת ובו זמנית גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת, וסבורים כי פסיקתה צריכה לשקף הן גישה מדעית-ביקורתית למקורות והן את אורחות חייו של כלל הציבור. כמו כן, התנועה מתרחקת מקביעות תאולוגיות חד-משמעיות ומקיימת פלורליזם נרחב בשאלות האמונה. עמדותיה אלו מבדילות אותה משני הזרמים העיקריים האחרים, האורתודוקסים והרפורמים. (ויקיפדיה)

יהודים ראשונים התיישבו בקוסטה ריקה במאה ה-16 והיו אנוסים שנמלטו מספרד ומפורטוגל. גל הגירה קטן נוסף אירע עם הגירתם של יהודים מהאיים הקריביים למרכז אמריקה, בין השאר לקוסטה ריקה. בנוסף, לפני מלחמת העולם השנייה הגיעו יהודים רבים ממזרח אירופה לקוסטה ריקה. כיום חיים בקוסטה ריקה כ-3000 יהודים, רובם הגדול בפרברי סן חוסה. קיימים בית ספר, תנועת נוער (הנוער הציוני) ומוסדות קהילה. יש קהילה אורתודוקסית מרכזית שרוב חבריה ממוצא אשכנזי. קהילה זו מאוגדת במסגרת CIS) Centro Israelita Sionista). בנוסף יש קהילה רפורמית קטנה שמקורה במהגרים מצפון אמריקה ומקומיים שהצטרפו. ויקיפדיה

יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות, אשר מהוות חלק מיהדות הודו והתגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין - כיום בשטחה של מדינת קרלה. בשיאה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים 1950-1962, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאציה. בקרלה נותרו כיום כ-50 יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י).

יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות, אשר מהוות חלק מיהדות הודו והתגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין - כיום בשטחה של מדינת קרלה. בשיאה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים 1950-1962, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאציה. בקרלה נותרו כיום כ-50 יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י).

יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.

היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין, בשיא גודלה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים1950–1962 ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאציה. בקרלה נותרו כמה עשרות יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין. רק חלק מבני הקהילה חיו בעיר קוצ'ין עצמה. יתרתם חיו ביישוב ארנקולם ובכפרים מאלה, פארור, צ'אנמאנגאלם וכפרים נוספים באזור. (ויקיפדיה)

יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין. בשיא גודלה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בין השנים 1950–1962, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאציה. בקרלה נותרו כמה עשרות יהודים בלבד, מתוכם כ-20 בעיר קוצ'ין (קוצ'י). רק חלק מבני הקהילה חיו בעיר קוצ'ין עצמה. יתרתם חיו ביישוב ארנקולם ובכפרים מאלה, פארור, צ'אנמאנגאלם וכפרים נוספים באזור. (ויקיפדיה)

יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין. יהדות זו היא עתיקת יומין ומהעתיקות שבקהילות ישראל. בשיא גודלה היא מנתה כמה אלפי בני אדם. מרבית בני הקהילה עלו למדינת ישראל בשנת 1954, ונכון לשנת 2000 מתגוררים בישראל כ-8,000 איש מבני הקהילה וצאצאיה. בקרלה נותרו כמה עשרות יהודים בלבד, מתוכם כ-5 בעיר קוצ'ין (קוצ'י). (ויקיפדיה)

ב-9 ביוני 1944 גורשו כ-1,795 מיהודי קורפו על ידי המשטרה היוונית בפקודת השלטון הנאצי. בודדים מהם הצליחו לברוח אל הכפרים ושם הוסתרו על ידי ידידים.‏[1] מעצרם החל בכינוסם בכיכר העיר קורפו וסגירתם במבצר המוכר בשמו "פרוריו". יהודי קורפו הוצאו באישון לילה מהמבצר ובסירות קטנות ואסדות הועברו לאתונה, ושם נכלאו בבית הסוהר העירוני, חיידרי. יחד עם יהודים ממקומות אחרים ביוון כגון רודוס, הועלו כל היהודים על רכבת סגורה אשר הגיעה אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו ב-30 ביוני 1944. כשני שליש מהם, גברים נשים וטף, נשלחו מיד אל תאי הגזים והמשרפות.

יש המעריכים כי יהודים ישבו בקזחסטן כבר לאחר גלות בבל וכחלק מפיזור היהודים באימפריה הפרסית. יהודים סוחרים נדדו גם באזורים כמו קזחסטן בדרכם מרוסיה להודו וסין. כמו רוב הקהילות היהודיות במרכז אסיה, לא מנתה הקהילה יהודים רבים.

ב-1900 43% מתושבי קישינב היו יהודים. ב-1903 התרחשו בעיר פרעות קישינב נגד היהודים. במהלך השואה נרצחו כ 10,000 איש. כיום בקישניב יש כ 15,000 יהודים, ויש מוסדות יהודים פעילים הכוללים בתי ספר, בתי כנסת וארגוני קהילה (ויקיפדיה).

בעיר קמניץ התקיימה קהילה יהודית מפוארת. בבעלותה היה בית הכנסת, שהיה אחד הבניינים המפוארים בעיר. בית הכנסת חרב ב-9 בנובמבר 1938, בליל הבדולח. הרב פוקס, רב הקהילה, ניסה להציל את ספרי הקודש מבית הכנסת הבוער אך סבל ממכות קשות מידי הפורעים. עקב גודלו ופארו של בית הכנסת התקשו הנאצים להחריבו וקבוצת אנשי אס אה פינו את הריסותיו במשאיות.

מוצאם של יהודי קמישלי, בניגוד ליהודי דמשק או חאלב, הוא מהעיר נציבין הסמוכה, בכורדיסתאן הטורקית. על פי המסורת היישובית, השלטון הצרפתי בתום מלחמת העולם הראשונה, הציע מגרשים ללא-תשלום לכל מתיישב חדש בעיר, והיהודים מנציבין היו בין הראשונים שביקשו לממש את הזכות הזאת. בני משפחת בצלאלי היו ראשוני המתיישבים בקמישלי. בשנות ה-30 של המאה ה-20 עמד מספר היהודים בעיר על כ-3,000 נפשות. היהודים התבדלו משאר התושבים וחיו במסגרת יהודית מסורתית. הם בנו לעצמם בתים המחוברים אחד אל השני ויצרו, למעשה, גטו יהודי. לאורך השנים, היה מצב היהודים בעיר טוב והם נהנו מיחס שיוויוני כשאר תושבי העיר. היהודים עבדו הן במשרות ממשלתיות והן במלאכה, רוכלות ומסחר. לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר על תוכנית החלוקה הורע משמעותית מעמד היהודים בעיר, והם נתפסו בעיני השלטונות והמקומיים כציונים ובוגדים. בתחילה, פוטרו כל היהודים מעבודותם במשרדי הממשלה. לאחר מכן החלו פרעות ומקרי שוד רבים כנגד יהודי העיר והוטלו עליהם מגבלות ואיסורים רבים, כמו האיסור לבקר בגנים ציבוריים ובתי קולנוע. כמו כן, נשים יהודיות רבות נאסרו ולאחר מכן הובאו לבית הכנסת המקומי שם הוכו לעיני כל. מספר צעירות אף נחטפו ולא נודע מה עלה בגורלן. כל זאת בעידוד ותמיכת השלטונות. הקהילה היהודית של קמישלי שקעה בבעיות כלכליות, וסבלה מרעב ומחלות. בשנת- 1963 ירד מספר היהודים בעיר ל-800 נפשות לאחר שרוב יהודי העיר בחרו לעלות לישראל, ולאחר מלחמת ששת- הימים נשארו בה- 150 איש בלבד. כיום נשארה בקמישלי קהילה יהודית קטנה, שנאסר עליה מגע עם גורמים חיצוניים וכל יום מוטל עליה עוצר עם השקיעה.

יהדות קנדה היא כיום הקהילה היהודית הרביעית בגודלה בעולם, אחרי ישראל, ארצות הברית וצרפת, ורוב היהודים מתגוררים בערים טורונטו ומונטריאול. יהודים החלו להגיע לקנדה החל מסוף המאה ה-19, בעיקר ממזרח אירופה, וזכו לשוויון זכויות מלא. נכון ל-2010, בקנדה יש כ-375 אלף יהודים, המהווים כ-1.1% מהאוכלוסייה במדינה. (ויקיפדיה)

היא כיום הקהילה היהודית הרביעית בגודלה בעולם, אחרי ישראל, ארצות הברית וצרפת, ונכון ל-2010, היא מונה קרוב כ-375 אלף איש‏[, המהווים כ-1.1% מאוכלוסיית קנדה. רוב היהודים מתגוררים בערים טורונטו ומונטריאול. יהודים החלו להגיע לקנדה החל מסוף המאה ה-19, בעיקר ממזרח אירופה, וזכו לשוויון זכויות מלא

היהודים הראשונים ישבו באי כבר בתקופת בית תלמי. ישנן עדויות לישיבת יהודים באי כבר במאה ה-2 לפנה"ס, ואף נמצאו מטבעות שבהם השתמשו בתקופת שלטון החשמונאים בארץ ישראל, דבר המעיד על קשר כלשהו, כלכלי בכל אופן, בין קפריסין לארץ ישראל. המלך הורדוס קיבל מקפריסין תמלוגים ממכרות הנחושת שבשטחה (ויקיפדיה)

בתקופת השואה בקרואטיה הוחרם רכוש היהודים, הם גויסו בכפייה לעבודות פרך וחויבו לענוד טלאי צהוב. מגמה זו גברה לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביוני 1941. יהודים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. בקיץ 1941 החלו לפעול בקרואטיה מספר מחנות נוספים ובהם יאסנובאץ בו נרצחו 25,000 יהודים, וסיימישטה, בו נרצחו 7,500 יהודים. מבין 40,000 יהודי קרואטיה נרצחו כ-30,000 בידי הקרואטים והגרמנים. שרידי יהדות קרואטיה עלו ברובם לאחר השואה לישראל. (ויקיפדיה)

בשנת 1948 חיו ברבאט כ-12,000 יהודים. שורשיה של קהילה זאת חוזרים לכל הפחות למאה ה-17, אז באו יהודים לעיר והשתתפו דרך הנמל שלה בסחר הבינלאומי בין המגרב לאירופה. באמצעות הקשרים המשפחתיים עם משפחות של מגורשי ספרד בארצות כגון הולנד הצטיינו היהודים המקומיים בסחר הבינלאומי מהעיר. במאה ה-19 מספר משפחות עשירות מרבאט (כגון משפחת מויאל ומשפחת בן-שמעון) ערכו עלייה לארץ ישראל דרך הים, והיו בין היתר אלו שחידשו את היישוב היהודי ביפו.