יהדות ספרד
בשנת 1869 בוטל הצו שהוציאו פרננדו השני מלך ארגון ואשתו המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ביום 14 במרץ 1492 וישיבת יהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה. .בימי מלחמת העולם הראשונה, הגיעו לספרד פליטים מארץ ישראל. ב-1917 ניתנה להם רשות להקים בית כנסת במדריד ובשנת -1924 התקבל חוק, שהעניק אזרחות לכל היהודים ממוצא ספרדי. מספר היהודים בספרד היה קטן ביותר והרב חיים אלעזר שפירא כתב בשנת 1931 שאין בה אפילו בית קברות יהודי פעיל.
בשנים 1936-1931 הגיעו לספרד פליטים יהודיים מגרמניה, ובמלחמת העולם השנייה פתח פרנקו את שערי ארצו בפני ניצולים יהודיים מארצות הבלקן, ואף לפליטים מהולנד, מצרפת ומבלגיה. וספרד פעלה למתן מקלט ליהודים שנמלטו אליה.
מתוך:
השריפה בלב ים
יהדות סרביה
יהדות סרביה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בין קהילות יהדות יוגוסלביה לשעבר שבבלקן...הקהילה התפתחה מאוד לפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה, עם קבלת האוטונומיה הדתית, הוקמו מוסדות חינוך ובתי כנסת של הקהילות האשכנזית והספרדית ומספר היהודים במדינה עלה. בשנת 1890 היו בסרביה כ-2,600 יהודים ובשנת 1939 היו בבלגרד, הבירה, כ-10,400 יהודים, כ-1,200 מהם אשכנזים וכ-8,500 מהם ספרדים.
במחוז קוסובו שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה כ-500 יהודים בערים פרישטינה, קוסובסקה מיטרוביצה. כמעט כל יהודי קוסובו נרצחו במהלך השואה.
רובם של יהודי סרביה נספו במהלך השואה ואלו שנותרו עלו ברובם למדינת ישראל. הפרטיזנים הקומוניסטים בהנהגת טיטו נתנו מקלט ליהודים, ויהודים רבים לחמו בשורותיהם. כיום יש בסרביה כ-1,000 יהודים, בעיקר בבלגרד הבירה.
מתוך:
פנינה שידרה בשפת ה"מורס"
יהדות סרביה
יהדות סרביה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בין קהילות יהדות יוגוסלביה לשעבר שבבלקן. בסרביה קהילה יהודית קטנה שבה כ 3,000 חברים. אלה כוללים: "יהודים כהלכה", צאצאי יהודים מדור שני ושלישי ובני משפחותיהם. הפדרציה של הקהילות היהודיות מייצגת את היהודים מול הממשלה והרשויות.
נושא עיקרי המעסיק כיום את הקהילה הוא השבת הרכוש היהודי שנלקח על ידי הנאצים או הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי. חוק "דה-נציוליזציה שהועבר בשנת 2009 ועוסק בנושא הרכוש הפרטי - יהודי ולא יהודי. (ויקיפדיה)
יהדות עדן
מקורה של הקהילה היהודית בעדן, עיר נמל בתימן על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1838 עד 1967 הייתה עדן קולוניה בריטית. יהודי עדן היו כנראה בין החוזרים הראשונים לארץ ישראל מגלות בית שני. עוד במאה ה-15, רבי עובדיה מברטנורא, שביקר בארץ ישראל, סיפר "שבירושלים הגיעו יהודים מארץ עדן... היהודים שם לבני עור . הם לא בקיאים ביותר בתלמוד, זולת ברי״ף והרמב״ם...״. כמעט כל אוכלוסיית היהודים בעדן היגרה משם בין 1947 - 1967, רובם גרים בבריטניה ובישראל וגם במדינות אחרות.
יהדות עדן
יהדות עדן, היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן, כיום בתימן, על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1838 — 1967 הייתה עדן קולוניה בריטית, ולפני כן, בתקופה 1937-1839 – פרובינציה של הראג' הבריטי
מתוך:
מד'הרה שבתימן לישראל
יהדות עדן
יהדות עדן, היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן, כיום בתימן, על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1937 — 1963 הייתה עדן קולוניה בריטית, ולפני כן, בתקופה 1937-1839 – פרובינציה של הראג' הבריטי.
יהדות עדן
יהדות עדן, היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן, כיום בתימן, על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1937 — 1963 הייתה עדן קולוניה בריטית, ולפני כן, בתקופה 1937-1839 – פרובינציה של הראג' הבריטי.
מתוך:
החיים בעדן שבתימן
יהדות עדן
יהדות עדן, היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן, כיום בתימן, על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1937 — 1963 הייתה עדן קולוניה בריטית, ולפני כן, בתקופה 1937-1839 – פרובינציה של הראג' הבריטי...הפוגרום שפרץ ב-2 בדצמבר 1947, היה קטלני: 82 יהודים נרצחו ו-76 נפצעו; 106 מתוך 170 החנויות היהודיות בעדן, נשדדו. ארבעה בתי כנסת נשרפו ו-220 בתי יהודים נשרפו או נבזזו. שני בתי ספר יהודים, האחד לבנים והאחר לבנות, רוקנו מכל תוכנם....
מתוך:
סיפור חיים סבא שלום
יהדות עדן,
יהדות עדן, היא הקהילה היהודית שחיה בעיר הנמל עדן, כיום בתימן, על חוף הים האדום ובירתה לשעבר של דרום תימן. בין השנים 1838 — 1967 הייתה עדן קולוניה בריטית, ולפני כן, בתקופה 1937-1839 – פרובינציה של הראג' הבריטי.
יהדות עיראק
בעיראק שהייתה תחת מנדט בריטי מ-1920, מעמדם המשפטי של היהודים היה זהה למעמד המוסלמים, ובמפקד של 1920 בעיראק היו 87,488 יהודים. ניתנו ליהודים 5 מושבים בפרלמנט, זכות לנהל מערכות חינוך ודת עצמאיות וכן להתקבל למוסדות-חינוך ממלכתיים ולמשרות ממלכתיות. כמו כן, בתקופה זו היה יהודי בשם ששון חזקאל שכיהן בשנים 1920-1923 כשר האוצר של עיראק, אשר תרומתו לפיתוח כלכלת עיראק ניכרה למשך שנים רבות. מעמד זה נשמר גם כאשר קיבלה עיראק עצמאות ב-1932 תחת שלטון פייסל הראשון. אולם כשהוא מת, וגאזי מלך עיראק החליפו ב-1933, החלה אפליה ומעמדם הורע, ורבים מהם נושלו ופוטרו ממקומות עבודותיהם.
יהדות עיראק
יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק כיום. ראשיתה במאה ה-6 לפנה"ס, לפני כ-2600 שנה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי בבל הקדומה והיא הקהילה היהודית העתיקה ביותר הידועה בתבל.
יהדות עיראק - יהדות בבל
יהדות בבל (או יהדות עיראק) היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק כיום. ראשיתה במאה ה-6 לפנה"ס, לפני כ-2600 שנה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי בבל הקדומה והיא הקהילה היהודית העתיקה ביותר הידועה בתבל.
הקהילה היהודית בבבל העתיקה הייתה הראשונה לפתח חיים קהילתיים אוטונומיים ורבי היקף על אדמת נכר, ובשעתו הייתה המרכז היהודי הגדול והחשוב ביותר בגולה. קהילת בבל כונתה בתקופות מסוימות "הגולה" בה' הידיעה, והעומדים בראשה כונו "ראשי הגולה" (בארמית ריש גלותא). ליהדות בבל היו הווי וצביון תרבותי מיוחדים, אשר הדריכו את העם היהודי כולו במשך מאות שנים, בכל רחבי תבל.
יהדות עירק- יהדות בבל
יהדות עיראק, הנקראת גם 'יהדות בבל', היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות ביותר. היהודים גורשו על ידי נבוכדנצר השני לבבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס. צאצאיהם של גולים אלו, הבטיחו את קיומה של קהילה יהודית בעיראק שהפכה לחשובה ביותר בעולם היהודי לאחר הכיבוש הרומי וחורבן בית המקדש השני.
תחת התנאים הנוחים יחסית בבבל פרח בה הלימוד התורני, ובתקופת האמוראים (מחתימת המשנה במאה השלישית ועד לסוף המאה החמישית לספירה) נכתבה בה אחת היצירות המרכזיות של העם היהודי - התלמוד הבבלי, המסכם דיונים הלכתיים ואגדתיים שנערכו בישיבות המפוארות של בבל - ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, ישיבת נהרדעא ועוד.
היהודים מילאו תפקיד חשוב בימיה הראשונים של עיראק העצמאית. אולם התגברות הרדיפה הפוליטית והקמתה של מדינת ישראל ב-1948 גרמו למרבית יהודי עיראק, שמנו אז כ-150,000 איש, לעזוב את מולדתם. בתקופת שלטון מפלגת הבעת' האנטי-ישראלית, עזבו מרבית היהודים הנותרים את עיראק בשיתוף פעולה של המוסד עם הכורדים. כיום נותרו בעיראק פחות מ-1000 יהודים אשר עוסקים בעיקר בייצור דבש ומוצרי עור.
מתוך:
סבא שלי הרב יחיא
יהדות פולין
יהדות פולין הייתה משלהי ימי הביניים ועד השואה הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד תקופות של אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים, ששיאן היה השמדתה הכמעט מוחלטת במלחמת העולם השנייה.
מתוך:
ילדות והורי בפולין
יהדות פולין
יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד תקופות של אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים, ששיאן היה השמדתה הכמעט מוחלטת במלחמת העולם השנייה. ערב המלחמה הייתה יהדות פולין מהגדולות באירופה ובעולם.
מעל ל-90% מיהודי פולין נרצחו בשואה. (ויקיפדיה)
יהדות פולין
בין 1935 ל-1937 נערכו 500 תקריות אנטישמיות בהן נרצחו 79 יהודים. אלימות הופעלה לעתים קרובות בחנויות יהודיות ורבות מהן נבזזו. חרם כלכלי מתמיד על עסקי היהודים, התפרעויות על הנכסים בשילוב השפעת השפל הכלכלי הגדול על פולין, צמצמו מאוד את רמת החיים של יהודי פולין שהגיעה לרמה הנמוכה ביותר בעולם היהודי. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה הקהילה היהודית בפולין גדולה ופעלתנית ביותר בענייניה הפנימיים אך ענייה מאוד וממודרת מהחברה הסובבת.
יהדות פולין
ערב המלחמה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש. היו מקרים רבים של פולנים שסיכנו את חייהם בניסיון להציל משפחות יהודיות ולסייע ליהודים (חסידי אומות העולם). מעט מאוד שיתוף פעולה ניתן לנאצים מן האוכלוסייה המקומית.
יהדות פולין
הגרמנים ניצלו את הרגשות האנטישמיים של האוכלוסייה. רבים הסגירו את שכניהם היהודים, ויש שעשו לעצמם מחייה כ"ציידי יהודים". באזורים המזרחיים של פולין הייתה האנטישמיות חזקה במיוחד, ורבים האשימו את היהודים בסיוע למשטר הקומוניסטי במהלך הכיבוש הסובייטי בשטחי מזרח פולין בשנים 1939 – 1941. בעיירה ידוובנה במחוז ביאליסטוק הושמדו יהודי העיירה על ידי האוכלוסייה המקומית בסמיכות לכיבושה על ידי הגרמנים, ביולי 1941. פרטי תקרית זו עדיין שנויים במחלוקת, אם כי הממשלה הפולנית הביעה את צערה על פעולות אזרחיה כלפי היהודים. הפולנים ביצעו הרג ביהודים גם לאחר סיום המלחמה .
יהדות פס
פס (או פאס, ???? בערבית, F?s בצרפתית) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה. בפס חיים כ-2 מיליון תושבים, רבים מהם משכילים. מיקומה הגאוגרפי של פס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה....ב-1947 היו בקהילה 22,484 יהודים, מספר זה כולל את אלה שישבו בסביבות העיר.
מתוך:
סיפור ילדותי בפס שבמרוקו
יהדות פקיסטן
בתחילת המאה ה-20 חיו בעיר קאראצ'י כ-2,500 יהודים ועוד כמה עשרות בעיר פשאוור. בשתי הערים היו בתי כנסת.
לאחר הקמת מדינת ישראל רבים מיהודי פקיסטן עזבו את המדינה המוסלמית החדשה, שזה עתה הוקמה (1947) ולא אהדה את הציונות. (ויקיפדיה)
מתוך:
מעצב לשמחה