מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין
יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין (26 בדצמבר 1864 - 11 בנובמבר 1945), מאנשי הציונות המעשית, כונה גואל אדמות העמק, משום שעסק ברכישה של קרקעות בארץ ישראל ובמיוחד בעמק יזרעאל, עבור ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
מתוך: משפחה חקלאית בישוב קדימה
יְסוֹדוֹת - מושב
יְסוֹדוֹת הוא מושב שיתופי חרדי באזור השפלה, ליד גדרה, השייך למועצה אזורית נחל שורק. היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי ניצולי שואה מגרמניה, הונגריה וטרנסילבניה, חברי תנועת פועלי אגודת ישראל. גרעין המקימים שכן תחילה במגדיאל שבשרון. במהלך מלחמת העצמאות, בשנת 1948, קיבלו אנשי הגרעין את הקרקע, כדי להוות נקודת שליטה על דרך בורמה. בהתחלה נקרא היישוב "נתיבה". בהמשך עברו מעט מזרחה ושמו של היישוב החדש נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה".
מתוך: סבתא חנה מספרת על משפחות וייס ופרידמן
יְסוּד הַמַּעֲלָה
יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה בדרום עמק החולה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. מקור השם, שהוצע על ידי פישל סלומון, מן הפסוק: "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל" (עזרא, ז',ט'). בשטח המושבה נמצאו שרידי בית כנסת המתוארך בין המאה ה-4 למאה ה-6 לספירה.
מתוך: my history – ההיסטוריה שלי
יִשְׁעִי מושב
יִשְׁעִי הוא מושב מייסודו של "הפועל המזרחי". מקור שמו – הפסוק "לְדָוִד יְהוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד" (תהילים כז א)‏, כמו גם על שמו של ישעי משבט יהודה, אשר מוזכר במקרא בסמוך לנחם ולזנוח (שגם על שמם קרויים מושבים בסביבות בית שמש) - דברי הימים א, פרק ד, פסוקים יח-כ. זהו מושב חקלאי בהרי יהודה, סמוך לתל בית שמש ולקיבוץ צרעה. המושב נוסד ב-כ"ז בתמוז ה'תש"י - 12 ביולי 1950, על ידי עולים מתימן (חלקם מבלאדנס, חלקם מצנעא). עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.
מתוך: מילדות במושב לריקודי עם
יֶרַח דְבַשׁ
הוא פרק זמן קצר (ימים אחדים או שבועות מעטים) לאחר טקס הנישואים, אותו נוהגים בני הזוג לחגוג בנסיעה לאתר מרוחק כדי לבלות ביחד את החיים החדשים.
מתוך: ארץ ישראל היא שלנו תמיד
יַבְנְאֵל
יַבְנְאֵל היא מושבה ומועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בבקעת יבנאל, דרומית-מערבית לטבריה, ממוקמת על כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת. נוסדה ביום 7 באוקטובר 1901; הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. המועצה המקומית מורכבת מארבעה יישובים שצמודים זה לזה: יבנאל, בית-גן, משמר השלושה וסמדר. שלושת היישובים הראשונים היו במקור מושבות ואילו סמדר המרוחקת יותר הייתה במקור מושב.
מתוך: מרוסיה "לבית גן" וההתיישבות בה
יָצִיץ
מושב בשפלה, כ-7 ק"מ מדרום לרמלה, בתחום המועצה האזורית גזר. משתייך לתנועת המושבים. שטחו כ-2,000 דונם. מקור השם בפסוק "הבאים ישרש יעקב, יציץ ופרח ישראל" (ישעיהו, כ"ז, ו'), ממנו נלקח גם שם המושב הסמוך, ישרש. המושב נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מטריפולי, שהם וצאצאיהם מהווים עד היום את עיקר תושבי המושב. המושב נמצא בתהליכי פיתוח והרחבה.
מתוך: מברזלנות לבישול
יָקוּם
קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא באזור השרון. הקיבוץ שוכן בין הערים הרצליה ונתניה, ושדותיו נושקים לשדות קיבוץ תל יצחק מצד מזרח. מצד מערב ממוקמים כביש החוף, קיבוץ געש ושפיים. יקום שייך למועצה אזורית חוף השרון. הקיבוץ הוקם בשנת 1947.
מתוך: סבתא גמבט מעיראק לירושלים
יאכטה
המונח יאכטה שימש במקור לתיאור כלי שיט קל ומהיר המשמש לתחבורתם של אנשים חשובים. כיום מקובל לכנות בשם זה כל כלי שיט מעל גודל של מטרים בודדים המשמש לשיט למטרות הנאה. קיימים שני סוגי יאכטות עיקריים: יאכטת מפרשים ויאכטה מנועית. אורכה של היאכטה יכול לנוע בין מטרים ספורים לעשרות מטרים. אורכן של רוב היאכטות הפרטיות נע בין 7 ל-14 מטרים.
מתוך: התחביב של סבא מריו – הרפתקאות ביאכטה
יאנוש קורצ'אק
סופר, רופא, מחנך והוגה חינוכי יהודי פולני. היה מנהלם של בתי יתומים, שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך דמוקרטי.
מתוך: בית היתומים של מריה
יאנוש קורצ'אק
היה רופא, סופר ומחנך. שמו המקורי היה הנריק גולדשמיט, והוא נולד בעיר ורשה שבפולין בשנת 1878 למשפחה יהודית עשירה ומתבוללת. יאנוש קורצ'אק למד רפואה באוניברסיטת ורשה, ובמהלך לימודיו עבד במחלקת הילדים של בית החולים, שם פגש ילדים ממשפחות עניות והכיר את מצוקותיהם. הוא הקים שני בתי יתומים אחד ליתומים יהודיים והשני ליתומים פולניים. את בית היתומים היהודי ניהל במשך כ- 30 שנה - משנת 1911 ועד להירצחו במחנה המוות טרבלינקה בשנת 1942.
מתוך: מהרי אורל לקיבוץ חצור
יאנוש קורצ'אק
יאנוּש קוֹרצ'אק 7 באוגוסט 1942 טרבלינקה, הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט (Henryk Goldszmit), רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי פולני. קורצ'אק היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים.
מתוך: ילדותו ביתמות של אברהם גרינברג
יאשי
יאשי היא העיר הרביעית בגודלה ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה. יהודי יאשי - לאורך שנות ההיסטוריה שימשו בה ברבנות רבנים שונים כמו הקרני ראם, הרב שמואל שמעלקא טויביש, הכליל תפארת ועוד. ביאשי בוצע בתקופת השואה אחד הפוגרומים האכזריים ביותר ביהודים (ראו: פרעות יאשי), שבמהלכו נרצחו כ-15,000 יהודים ורבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. הרכוש היהודי הפרטי, המסחרי והקהילתי נבזז בגלוי ומרבית היהודים ששרדו הוגלו מהעיר למחנות ריכוז. כתוצאה מאירועים אלה, יש רבים בישראל שהעיר ידועה להם לשמצה. לאחרונה שופץ בית הכנסת הגדול של יאשי ונבנה מוזיאון ליהודי יאשי.
מתוך: במקום דובי קיבלתי תפוז
יאשי
יאשי (ברומנית: Ia?i או Ia?ii, בעברית מופיעים לעתים גם יאסי ויאש) היא העיר הרביעית בגודלה ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה. העיר הייתה בירת נסיכות מולדובה בשנים 1564 - 1859, אחת משתי הבירות של הנסיכויות הרומניות המאוחדות בשנים 1859 - 1862 ובירתה החלופית של רומניה בעת הכיבוש הגרמני של בוקרשט במלחמת העולם הראשונה.
מתוך: משואה להתיישבות ותקומה
יאשי, רומניה
יאשי ברומנית: Ia?i או Ia?ii, בעברית מופיעים לעתים גם התעתיקים יאסי ויאש. היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה. העיר הייתה בירת נסיכות מולדובה בשנים 1564 - 1859, אחת משתי הבירות של הנסיכויות הרומניות המאוחדות בשנים 1859 - 1862 ובירתה החלופית של רומניה בעת הכיבוש הגרמני של בוקרשט במלחמת העולם הראשונה.
מתוך: השכול של סבתא יונה – סיפורה של המדינה