מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

א"ש לילה
אימוני שדה ליליים . זו פעילות לילה קבוצתית הנהוגה בתנועות הנוער, משלבת אלמנטים של פחד ומסתורין, מעבר מכשולים והרפתקאות בלילה. המטרה לאתגר ולגבש את הקבוצה, לתת תחושה של פעילות צבאית בלילה.
מתוך: ילדות במושב עין עירון
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ
שהאדם שמח במה שהשיג שמח בחלקו, ואיננו מצטער כל היום על חצי הכוס הריקה שהייתה יכולה להיות לו ושאין לו הוא עשיר באמת. כי איננו החמדן והרודף אחר המותרות ואת שאין לו, ומצד שני איננו האדיש וחסר יחס כלפי הרכוש מתוך התייאשות מההשגיות. חז"ל בהגדרה מטאפורית-פילוסופית הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו" (פרקי אבות, ד', א).
מתוך: איזהו העשיר השמח בחלקו – הינו מאד שמחים בחלקינו
אֶסְפָהָאן
אֶסְפָהָאן או איספהאן (בפרסית: ??????, להאזנה) היא העיר השלישית בגודלה באיראן (אחרי טהראן ומשהד), ושוכנת במחוז הקרוי על שמה, כ-340 קילומטר דרומית לבירה טהראן. בעיר חיים יותר מ-1.5 מיליון תושבים (נכון לשנת 2007). העיר משמשת כמרכז תיירותי חשוב במדינה.
מתוך: מכתב לאבי היקר
אֶסְפָהָאן
אֶסְפָהָאן או איספהאן (בפרסית: ??????, להאזנה) היא העיר השלישית בגודלה באיראן (אחרי טהראן ומשהד), ושוכנת במחוז הקרוי על שמה, כ-340 קילומטר דרומית לבירה טהראן. בעיר חיים יותר מ-1.5 מיליון תושבים (נכון לשנת 2007). העיר משמשת כמרכז תיירותי חשוב במדינה.
מתוך: בגיל 20 התגייס סבא לצבא הפרסי
אַ ײִדישע מאַמע
אַ ײִדישע מאַמע (קרי: "אַ יִידִישֶה מַאמֶה"; ביידיש: 'אמא יהודייה') הוא שיר יידי שנכתב והולחן בארצות הברית על ידי המשורר היהודי-אמריקאי ג'ק ילן (Yellen). השיר, במנגינתו של לב פּולק (Lew Pollack), התפרסם כוודוויל החל משנת 1925 על ידי האמנים בל בייקר וסופי טאקר ומאוחר יותר על ידי האחיות ברי.
מתוך: סבתא יהודית והנכדים יובל ולירון
אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ
החוֹגֵר (מי שחוגר את חרבו כדי לצאת למלחמה), אינו צריך להתפאר כמו המְפַתֵּחַ (זה שפותח את החגורה לאחר שניצח במלחמה). כלומר אדם אינו צריך להתפאר לפני המעשה כאילו כבר הצליח בו.
מתוך: בגיל שלוש חליתי במחלת ה"פוליו"
אַנְדָה עמיר-פּינְקֶרְפֶלְד
אַנְדָה עמיר-פּינְקֶרְפֶלְד (26 ביוני 1902, ריישא, גליציה – 27 במרץ 1981, כ"א באדר ב' תשמ"א, תל אביב) הייתה משוררת וסופרת ילדים ישראלית. בין שירי הילדים המפורסמים שלה: כושי כלב קט, האנקור, תרנגול אני והקיפוד. בתקופת העלייה השלישית, עלתה לארץ ישראל יחד עם חבריה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", ועבדה בשומרון. לאחר תקופה קצרה שבה לפולין,
מתוך: הצלת ילדים יהודיים ממנזרים בפולין
אַנְטִישֵׁמִיּוּת
מונח פופולרי לתיאור שנאת יהודים. הפירוש המילולי של המונח הוא "נגד השֵמִיִים", דהיינו שנאת כל בני הגזע השֵּׁמִי, אשר עמם נמנים בין היתר היהודים והערבים (על שמו של שם בן נח, על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית). בפועל, המושג אנטישמיות משמש לציון שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים.
מתוך: תחביביה של חביבה
אא"ע
ארגון אמהות עובדות.לאורך השנים נקראו חלקים מן התנועה בשמות שונים, שיצרו לא פעם בלבול, עד שחברו לשם אחד – נעמת: עד שנת 1976 נקרא הגוף הארצי, שעסק בעיקר בקביעת מדיניות, ובטיפול בנשים עובדות - מועצת הפועלות. עד שנת 1976 נקראו הסניפים בערים ובמושבות, שהפעילו את מעונות היום, אירגנו את המתנדבות ואת העובדות במשק ביתן, ועסקו בעבודה ההתנדבותית-קהילתית - ארגון אמהות עובדות.
מתוך: מבולגריה לקדימה
אבא חושי
אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר) (23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות. זכור היום בעיקר בזכות כהונתו ארוכת השנים כראש עיריית חיפה (1951–1969), תפקיד שבו הטביע חותמו באופן בולט על העיר, אופייה והתפתחותה. בין היתר הקים את אוניברסיטת חיפה, תיאטרון חיפה, הכרמלית ואת תזמורת הנוער העירונית של חיפה.
מתוך: אבא חושי הוא סבא רבא שלי
אבא שׁלום שבזי
הכינוי לרב שבזי - מגדולי חכמי ומשוררי תימן, אחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית
מתוך: פירות האילן מדור לדור
אבדן בן
איבוד של ילד, היעלמות, הליכה ללא שוב
מתוך: הישרדות
אבו גוש
אַבּוּ גוֹשׁ (ערבית: ??? ???, תעתיק מדויק: אַבּוּ ע'וֹשׁ) היא מועצה מקומית במחוז ירושלים בישראל, השוכנת בהרי יהודה, מערבית ליישוב מבשרת ציון, .. במהלך מלחמת העצמאות היה אבו גוש הכפר הערבי היחיד בפרוזדור ירושלים אשר שמר על נייטרליות, ואף סייע ללוחמים היהודיים ולצה"ל.
מתוך: השכונה של רחל – מאה שערים
אבו כאביר
אבו כביר הייתה שכונה ערבית של יפו אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים. תושביה הובאו למקום על ידי איברהים פאשה לאחר שכבש את ארץ ישראל מידי העות'מאנים. (טורקית). כיום שוכנת השכונה בדרומה של תל אביב. בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמה שכונת נווה עופר (המכונה "תל כביר") מדרום לאבו כביר. לאחר מלחמת העצמאות הוארך רחוב הרצל, והוא חוצה כיום את המתחם.
מתוך: עליזה בן חמו- סיפור חיים
אבו כביר
שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים אשר הובאו למקום על ידי אבראהים פאשא לאחר שכבש את ארץ ישראל מידי העת'מאנים.
מתוך: מהשכונות בתל אביב ויפו להתיישבות בגליל